המומחים מספרים שבכל שנה העולם מתחמם במעלה אחת. חשבון פשוט - שמבין אפילו חסר ליב״ה - מספר שבשנת 2035 תגענה המעלות השכיחות בקיץ לאזורי ה-40 פלוס וצפונה. אז איך מתקיימים ושורדים כאן?
אולי זהו הזמן להעתיק את דפוס הבניה והתשתיות של דובאי, הכוללות בין הייתר אפשרויות התנהלות עירונית במנהרות ותחנות אוטובוסים סגורות וממוזגות. אם נתחיל כעת, סבירות גדולה לסיים בסביבות 2050.
אני נפגש עם יהודים ברחבי אירופה, שלצד הדאגה לישראל מסתכלים גם במראה שבבית ויראים מהערביזציה המתרחשת אצלם. בלונדון וצרפת זה לא חדש, וכעת גם בניו יורק מתעורר חשש בעקבות ראש העיר הפוטנציאלי הבא שידוע באי חביבותו ליהודים ועוד פחות את מדינת ישראל.
כשאנו משוחחים על העניין, אני נוהג לצטט להם את דבריו של הרב יונתן זקס זצ״ל, רבה של בריטניה: ״אם נסתכל לאחור במבט היסטורי, נגלה שהמעצמות הגדולות בעולם, עמדו נגדנו וניסו להשמידנו: מצרים, אשור, בבל, האימפריה הרומית, יוון, הנצרות, האיסלם ובהמשך הרייך השלישי וברית המועצות, וכעת אירן ושלוחותיה.
"אבל תבדוק לאחור", מבקש הרב זקס, "כל אחת מהן הושלכה אל דפי ההיסטוריה, ואנחנו, העם הזעיר הזה - חמישית אחוז מאוכלוסיית העולם, עומדים גם בימים מאתגרים אלה על הרגליים ומכריזים: 'עם ישראל חי'.
"כן, קשה להתקדם לעתיד מבלי להסתמך על העבר. תביטו לאחור ותבינו איך להתקדם אל עבר העתיד".
כל אדם (שעושה טעות) ופותח בבוקר את שערי העיתונים הישראלים, או לחילופין מתיישב מול מהדורות החדשות של ערוצי התרעלה (תואר נדוש שמשמש את שני הצדדים, אבל תפתחו פעם מסך ותלמדו בעצב כמה הוא נכון), לא מצליח להבין את בעלי הטורים, המגישים, הגנרלים לשעבר ו'המומחים' באולפנים.
הרי גם אם האג׳נדה שלהם הייתה נכונה, גם אם הם לא היו מוּנָעים משנאה ותיעוב, גם אם הם באמת היו מסתמכים על נתונים נכונים ולא פולטים רק רעל פנימי וסכסכני, בן אדם הגיוני לא מחמש את האוייב בזמן מלחמה, לא נותן נשק הסברתי נורא בידי אויבי ושונאי ישראל בעולם.
מה לעזאזל מניע אותם? מה משבש את דעתם? איך זה ייצרי השנאה, הקנאה והכבוד מצליחים לגרום להם לפגוע כך בנו ובעצמם?
בשבוע הזה המציין את העבר שלנו עם דפוסי התנהגות דומים שהביאו לחורבן הבית, נזכרתי בדבריו של בעל המוסר הגדול הרב אליהו דסלר זצ״ל, על 'חטאו' של משה רבנו בהכאת הסלע:
״וכי סלע חש בהכאה?״, שאל המשגיח, וענה: ״אלא מאי? כל אירוע שמתנכר למשנת המידות, אינו תלוי בנפגע אלא בפוגע, שנפשו נפגעת מהמעשה הנואל״.
כה פשוט, כה עצוב ונורא.