בדיחה ישנה מספרת על שני חברים שמתווכחים מה יהיה כאן בעתיד. האחד אומר: ״אתה תראה, יהיו כאן מכונות משוכללות שיעשו הכל. לא יהיו פועלי ייצור, לא יהיה צורך בכוח אנושי, את הכל תעשה מכונה״. וחבירו משיב: ״אני כה עצלן, שאני מחכה שימציאו את הרובוט שילחץ על הכפתור שיפעיל את המכונה הזו״.
לכאורה העולם הופך בעת הזו למקום הרבה יותר קל מעשית ומחשבתית. מהפכת ה AI המתפרצת לחיינו (ואנו עוד לא מבינים כמה היא הולכת לשלוט בנו) והופכת גם את ראשנו 'הקודח' לדבר מיותר. תוכניות, מערכות, תסריטים, מחשבות - כל אלה יהפכו בקרוב למיותרות עד מאד. רק תזין את הנתונים לאפליקציה, ותוך שניות ספורות הכל מוכן.
אנשים אומרים לי, בשביל מה אתה מתאמץ לחשוב להתייגע? למה לשבת מול פסנתר ולהלחין שיר? מדוע לבזבז זמן על מחשבות עמוקות להכנת טור לעיתון או תוכנית פובליציסטית ברדיו?
תן את הנושא או את הנקודות העיקריות ל-AI והוא כבר יסדר הכל יופי יופי.
*
אז הנה וידוי אישי:
אני עדיין גמול. אני מנסה עדיין לא להשתמש. לא הורדתי שום תוכנה, גם לא את האפליקציות של כלל העניינים הללו.
והאמת, שיש לי תפילה גדולה בלב ואמונה סמויה, שכמו ב'עבודת יד', במקביל לייצור מכונה, כמו 'יהלומי מעבדה' מול ׳יהלומי אמת׳ שנחצבו מבטן האדמה - דווקא בעולם דיגיטלי מתקדם, אנשים ילמדו להעריך יותר עבודה אנושית: קריינות, הנחיה, ספר, טור, שיר, קליפ - שבאה (עדיין) ממוחו הקודח של אדם אנושי.
אין ספק, יהיו הרבה שלא. העולם יעבור בהמוניו לדברים הזמינים והזולים. בסוף גם אני אכנע, אולי, אבל יש בי תקווה שיהיה ערך גדול לדברים שמתעקשים להיות אנושיים.
אני מבקש להאמין, שדווקא בעידן של מכונות מחשבתיות, אנשים יידעו להוקיר ולהעריך את המקור האנושי שיביא ויפיק כתיבה, הלחנה או כל דבר אחר, ויידעו שיש ערך מוסף על המשהו הזה שיוצא מהנפש. כשהקליינט או הצרכן יידעו, שזה נובע ממקור אנושי ולא מקרביה של מכונה וירטואלית קרה ונטולת רגשות, הם יתייחסו לזה בכבוד לא מבוטל. אני מקווה שלנגיעה האנושית, אין ולא יהיה תחליף (והערכה), למרות שחלקה יתייתר.
ומתברר שגם במישור הרוחני זה מורכב. במקרה ראיתי השבוע את מה שכתב השבוע ידידי שליח חב״ד בנתניה, הרב מאיר גליצינשטיין: ״רגע, אם ה-AI אוסף מידע יותר טוב מאיתנו, מדבר, יוצר, שר ומה לא, אז איפה המקום שלנו? ואם המחשב לומד תורה יותר טוב מאיתנו, אולי כבר נמנה אותו לרב הראשי לישראל?
"ובכן - עונה ר׳ מאיר - הגאון הזה הוא באמת עם ראש טוב, אבל יש לו בעיה אחת: הראש הזה לא מחובר ללב. הוא לא אנושי. הוא מעולם לא חווה קושי רגשי, הוא אף פעם לא נלחם עם היצר הרע.
"אז עם כל הכבוד לבינה, התכלית היא לא להיות אנשי חכמה, בעלי ידע, רהוטי שפה ויצירתיים. התכלית היא, כתחילת פרשת השבוע הקודמת שלנו: 'נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ' - להגביה ולרומם את הידע והחכמה שלא יהיו קרירים וטכניים אלא מעודנים ונפשיים, מחוברים אל הלב והידיים והרגליים, מתורגמים לרגש ולעשייה בשטח".
*
ואולי הבינה המלאכותית היא סוג של בחינה רוחנית נהדרת: הגיע הזמן שנבחן את עצמנו, האם התורה והערכים שלנו הם בינה מלאכותית, הממלאת אותנו רק בידע ואינפורמציה הלכתיים שאינם חייבים להתחבר ללב ולנשמה, או שיש לנו 'בינה מלכותית יהודית', כזו ההופכת אותנו לאנשים עם ראש מחובר ללב ולנשמה, ליהודים טובים יותר.