סליחה על הכותרת... אבל זה באמת כואב לי מאוד. השקר הזה נשמע טוב, נכון? זה מה שספקיות האינטרנט הבטיחו ב-2011 עד שיצאנו מולן בתביעה ייצוגית ב-2018.
למה תבענו אותן? כי מעבר לזה שחלקן עברו על החוק המחייב אותן לספק סינון חינמי אף שבכלל לא היה להן שירות כזה, הקמנו צוות שבדק מה הסינון הזה שווה? וגילינו שגם עם הסינון - כל ילד סקרן יכול להגיע לזוועות שלא ישחררו אותו בחיים, בלי שום בעיה, למרות שההורים בחרו לשים לו סינון של הספק.
מה שנקרא (סליחה על הביטוי) כסת"ח.
אבל יותר גרוע מילד סקרן. תארו לכם את ההורים, שבטוחים שבגלל שהם ביקשו מספקית האינטרנט סינון, הילד שלהם מוגן.
אז אני חייב לחשוף בפניכם את הממצאים המדאיגים: גלשנו עם סינון הספקיות ל-100 ויותר מהאתרים הכי נצפים של תכנים קשים שאין הורה שלא ירגיש צמרמורת בכל הגוף מהידיעה שהילד שלו נחשף אליהם: פורנוגרפיה, פדופיליה, אלימות מלחמה והימורים. מתוך 100 האתרים הנפוצים, רק 18% נחסמו במקרה הטוב; במקרה הרע 4%.
זה אומר שגם ילד טוב שההורים שלו שמו לו סינון, יכול בטעות או ברגע של סקרנות, לגשת לפחות ל-82% מהאתרים הפוגעניים המובילים בעולם ולהחריב לעצמו את הנפש, בזמן שההורה ישן במיטה רגוע, כי הוא חושב שהילד שלו מוגן.
אני פשוט לא מוכן שילד ייחשף לתוכן פוגעני בזמן שאבא שלו חושב שהוא מוגן. בתור הורה חשוב לי לדעת, שכשהילדים מסתובבים במסדרונות הרשת, הם לא פוגשים תוכן שיכול להשאיר אותם עם משקעים לכל החיים.
הבנו שלספקיות באינטרנט זה לא מספיק חשוב. למה שיהיה להן אכפת? למה שהן ישקיעו מהרווחים שלהן כדי לשמור על הילדים שלנו? זו בעיה שלנו. הרי מה הסיכוי שההורים יתאגדו וידרשו את מה שמגיע להם?
אבל מאז אותה התביעה בה זכינו, הם התחילו לפחד מהאריה של 'לוקחים אחריות'. אנחנו נלחמים חזק מאוד כדי שאנחנו נהיה אלו שקובעים מהו תו התקן של איכות הסינון שהם חייבים לספק לנו בחינם - פריצת דרך שהגענו אליה מול משרד התקשורת כי אנחנו היחידים שמעיזים לבדוק כל אתר למרות התוכן הקשה.
בנוסף למאבק המשפטי, באילוץ החברות להרים את הרמה שלהן ולתת לנו את מה שהן מחוייבות, אנחנו גם מחזיקים צוותים של אנשים שמנסים בכח להיכנס למקומות שבוא נגיד בעדינות, אנחנו לא רוצים את הילדים שם.
ולצערי יום יום, בלי שההורים יודעים, עוד ועוד ילדים מגיעים לשם מסקרנות החל מגיל 6.6 - גיל הסמרטפון הממוצע בישראל שממשיך לרדת.
ויותר מדאיג אותי כהורה, שלפי דו"ח מבקר המדינה, למעלה מ-70% מהילדים הנחשפים, נחשפו לראשונה בלי שהם רצו. זה אומר שכל יום נחשפים עשרות ואולי מאות או אלפי ילדים. ומשם, אחרי שרואים פעם ראשונה, אין דרך חזרה.
כדי להחזיק את המאבק הזה אנחנו זקוקים לשותפים ותומכים. כל הורה שתורם מגדיל את הכח שלנו בכנסת, מזרז את התהליך משפטית ומעלה את הרמה אליה נוכל לדחוק את החברות שגורפות רווחים מלהשאיר את הילדים שלנו חשופים.
הכי מסוכן לילדים שלנו זה אדישות הורית. אם נבין שכל ילד עלול להיחשף נגד רצונו, וכל אחד מאלפי ההורים שקוראים את השורות האלה ורוצים להגן על הילדים שלהם, יקח דקה ויתן את החלק שהוא יכול - ננצח את המאבק הזה בשם כולנו.
לא מחכים שעוד ילדים יפגעו. זו האחריות של כולנו.