בשבוע האחרון עלה לאוויר קמפיין מועצת יש"ע, שמסביר מדוע החלת ריבונות על יהודה ושומרון, תמנע את הטבח הבא של שמחת תורה באיזור המרכז. יש אחלה סרטון של AI עם טנדרים באיילון ועזריאלי עולה באש.
אבל יסלחו לי חבריי הטובים מהקמפיין - אמנם זה מסביר בדיוק מדוע חשובה ההתיישבות ביהודה ושומרון, כי היא חגורת המגן של ישראל, אבל אין שום היקש לוגי שמסביר מדוע צריך וחובה להחיל ריבונות. אנסה להסביר זאת בטקסט הבא, ואולי מישהו כבר יעשה מזה סרטון ויראלי, או שסתם נבין כולנו מדוע הריבונות חשובה - ודווקא בעת הזו.
כבר יותר מ-600 ימים שאנחנו נמצאים במלחמה הצודקת והנחוצה ביותר שיש, משלמים מחירים כבדים אבל מסבים לאוייב מחיר הרבה יותר כבד. כל מי שנמצא כיום בעזה רואה לנגד עיניו איך נראית נאכבה אמיתית. שכונות שלמות נמחקו, פליטים שחשבו שהם פליטים מבינים כעת מה זה באמת להיות כזה, והנהגת חמאס כמעט כולה חוגגת למעלה עם 70 בתולות.
השאלה היא מה כעת. בעקבות התמונות מעזה גובר הלחץ הבינלאומי, למרות שלי דווקא נחמץ הלב דווקא למראה הבניינים שעוד נותרו שם עומדים איכשהו. אין בי שום רחמים על אותם אזרחים מעורבים שאיבדו את ביתם, משפחתם או מטה לחמם, ובגדול צריך לאתחל את כל האיזור הזה מחדש. מכיוון שמשאלות ליבי והמציאות לא בדיוק מתכתבות אחת עם השניה, צריך להבין מהי אסטרטגיית היציאה מהשלב הזה של הלחימה ולאן אנחנו רוצים להגיע.
ישנם שלושה יעדים עיקריים ואסטרטגיים שעליהם אסור לוותר בשלב הבא. הראשון, ביטחוני. נגמרה ההתנתקות מרצועת עזה. עם כל הכבוד לגדר האימתנית והפרימטר, מעתה כל האיזור בשליטה ביטחונית של צה"ל. אם תרצו לחלק את זה לאותיות לועזיות - רצועת עזה הופכת להיות שטח B, דהיינו שליטה ביטחונית ישראלית, עם שליטה אזרחית בינלאומית, או כל פיתרון אחר שיימצא, שלא כולל בתוכו ישות פלשתינית כלשהי. ראינו כבר את ההצלחות שלהם בעבר, אין צורך לחזור עליהן שוב.
כנגזרת מכך, ומתוך הבנה שביטחון ושליטה צבאית במרחב יכולים להגיע רק עם התיישבות בצידה, לא כחלק מאיזה חזון של ארץ ישראל השלמה, אלא מתוך פרקטיקה שבאופן הזה מערכת הביטחון פועלת בצורה הטובה והנחרצת ביותר ולא מפקירה את השטח. את השאלה כמה יישובים ואיפה הם יוקמו אני משאיר לדרגים המקצועיים ודניאלה וייס לקבוע, אבל האקסיומה צריכה להיות שצה"ל ממשיך לפעול בעזה באופן חופשי יחסית, ולשם כך נדרשת גם התיישבות מלווה שתחייב אותו לכך.
השני, חברתי. כל החטופים, החיים והמתים, חייבים לחזור. זה פצע פעור בחברה הישראלית ובחוזה בנינו לבין המדינה. אין שום התקדמות למו"מ ולשלב הבא ללא החזרתם, כולם, בפעימה אחת - רק המשוואה חייבת כבר להשתנות. הדבר האחרון ברשימת האינטרסים של חמאס זה לשחרר את החטופים, בין היתר תודות לקמפיינים חסרי אחריות שהתנהלו וממשיכים להתנהל סביב החטופים. גם ההשתקה הגורפת של הדיון החשוב בסוגיית המחיר הנדרש, וקביעתו שעל 'כל מה שחמאס דורש חייבים להגיד אמן ולהסכים מיידית', לא תרמה לעניין.
מסתבר שלא רק מחבלי חמאס עם קלצ'ניקוב מחזיקים בחטופים, אלא גם אזרחים עזתים תומכי טרור שעושים זאת למענו. לפיכך הלחץ לא צריך להיות על הממשלה, אלא על חמאס ועוזריהם - האוכלוסייה בעזה.
במקביל ללחץ הצבאי, חייבים גם לחץ אזרחי. אם אזרחי עזה אינם מעוניינים לגווע ברעב, אם העולם הנאור כל כך רוצה לסייע לאנשי המערות הללו, אם חמאס יבין שבטן מקרקרת יכולה להיות יותר קטלנית מאשר מטעני צד, אנחנו בהחלט נוכל לאפשר להם סיוע הומניטרי תמורת החטופים.
המשוואה מעכשיו היא לא שחרור חטופים תמורת מחבלים עם דם עם הידיים ודרישות הזויות של סיום המלחמה והקמת מדינה פלשתינית, ואולי גם שותפות במפעל הטקסטיל בדימונה, אלא מזון ותרופות תמורת חטופים. העולם כמובן יזדעק שאנחנו עושים רצח עם, מה שהוא כבר מטיח בנו בלאו הכי, אז לפחות שייצא לנו משהו מכך.
ריבונות היא סוף הסכסוך
השלישי, מדיני. החלת ריבונות על שטחי יהודה ושומרון. זהו המחיר הכואב והרלוונטי היחיד שהפלשתינים יכולים לקלוט: מי שטובח ביהודים ורוצח 1,200 אנשים, נשים וטף, בשלל מיתות משונות ואכזריות, לא רק שביתו הפיזי ייהרס אלא גם חלומו המדיני ייגנז בעוד שביתנו הלאומי הולך ונבנה. את הפלשתיני הממוצע, בוודאי אלו המחבלים שבתוכם, לא מעניינות חורבות הבית שלו, וגם לא כמה מבני משפחתו מתו; גם לא עוצמת הרעב והצמא של אלו שנשארו בחיים. גם המחבלים המשוחררים מעניינים להם את קצה הציפורן.
הדבר היחיד שהם מבינים זה אדמה, והחלת הריבונות היא בעצם אובדן דה פקטו שלה וחורבן דה יורה של הדמיונות הלאומיים שלהם. בהפוך על הפוך החלת הריבונות תביא יציבות וביטחון לאיזור, מה שהשמאל קורא לו 'דו קיום'. השלום כבר יצא מהלקסיקון, וטוב שכך. השלום הפך למילה לא שימושית במזרח התיכון. החלת הריבונות תסיים את הסכסוך הישראלי והפלשתיני - שלנו איתם, ושלנו עם עצמנו.
נתחיל איתם, כי הם התחילו איתנו. מאז ששיחררנו את שטחי יהודה, שומרון וירושלים, לא באמת החלטנו מה עושים איתם. כולנו מכירים את השתלשלות האירועים, אבל בסוף לא להחליט זו גם החלטה, והתוצאה בהתאם. במקום לסיים את הסיפור והחלומות על מדינה פלשתינית, הרי בעצם אי ההחלטה, אנחנו משאירים להם איזה פתח לתקווה, שרק עם עוד קצת טרור הם יוכלו לסלק אותנו מכאן. 'מכאן' הכוונה היא מהנהר עד לים, לטובת קוראינו שנמצאים בתל אביב ובפתח תקווה. הם לא חולמים על הפנטהאוז שלי בלשם, אלא על דירת 3 החדרים ביבנה, במלחה, ביפו, וגם בנתניה.
ואפשר להבין אותם. כי כל עוד לא החלטנו על עצמנו, הם ממשיכים לחלום על עצמם, במקומנו. החלת הריבונות תסתום את הגולל על הרעיון המחריד של מדינה פלשתינית, ותייצר יציבות אזורית דווקא מתוך האקט הזה. הפלשתינים יבינו שאנחנו כאן בשביל להישאר, ושהטרור לא רק שלא מזיז אותנו, אלא מקבע אותנו עוד יותר חזק לאדמה. ריבונות היא סוף הסיפור כפי שהתרגלנו לקרוא אותו, והתחלת פרק חדש וקצת יותר מעודד.
גם אם לא נחיה פה באושר ועושר עד עצם היום הזה, לפחות החיים שלנו ייראו הרבה יותר טובים. מהנקודה הזו אפשר להתחיל להבין גם איך ייראו חייהם של הפלשתינים שיחליטו להישאר באיזור, וכמובן נפרגן לכל אלו שירצו להתחיל חיים חדשים במקומות אחרים, אפילו נעשה להם דיל כולל כרטיס טיסה ו-3 מזוודות.
לטובת החרדים לאופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה, קודם כל תנשמו עמוק. לא מדובר בסיפוח של האזרחים, אלא של הקרקע. במבט על, נראה שהחברה הערבית מסביבנו לא בדיוק שמה את זכות ההצבעה והדמוקרטיה הליברלית כעיקרון מארגן של השלטון שלהם, ואין שום סיבה שגם הפלשתינים יתנהלו אחרת. הם עושים זאת גם כיום, ואחרי פירוק הרש"פ המושחתת, יווצרו פה ערי אמירויות, שיתנהלו בצורה כזו או אחרת מול ועם השלטון הישראלי, עם איזה איגוד שיישב לו ברמאללה, והם יוכלו להצביע ליו"ר, אם ממש מתחשק להם.
בדיוק כמו שבעיר שלכם יש ראש עיר, ורוב חייכם מתנהלים ברמה המוניציפלית, ויש יו"ר למרכז השלטון המקומי, כך זה ייראה בקירוב. לאותם הפלשתינים שיתעקשו לממש את זכותם הדמוקרטית להצבעה לפרלמנט במדינה פלשתינית ריבונית, נוכל לאפשר אחלה רילוקיישן לירדן, שעונה לקריטריונים האלה, וגם הם יוכלו להרוויח מונרכיה על הדרך.
אבל האפקט הכי חשוב של החלת הריבונות הוא לא על הפלשתינים, עם כל הכבוד, אלא על עצמנו. וזה כבר שווה טור בנפרד, וגם כי נגמר המקום בעמוד. תישארו במתח עד השבוע הבא, ומי שכבר השתכנע, מוזמן להחיל את הריבונות כבר במוצ"ש.