מומחים ליחסים מגדירים מספר פרמטרים, שלאחר שנחצו מומלץ להתגרש. בין היתר טוענים המומחים כי במקרים בהם חל משבר משולב, הכולל אירוע חד פעמי משברי, לצד הצטברות הדרגתית של כעסים מריבות, הידרדרות ממושכת של הקשר ותחושת מיצוי בין הצדדים, זה השלב להפעיל את תכנית ההתנתקות בין הצדדים.
לאור האמור לעיל לא ברור מדוע עדיין לא התייצבו משרד הבריאות ומשרד החינוך בבית הדין הרבני והתגרשו כדת משה וישראל. משבר הקורונה רק הבליט את היחסים הרעועים בין הצדדים. ניצן הורוביץ ויפעת שאשא ביטון כבר לא יכולים לדור יחדיו באותו תא ממשלתי.
לא מדובר רק ביחסים האישיים בין השרים או בהדלפות ובהודעות לעיתונות של האחד כנגד השני באמצעות ההשתלחות בפרופסור עידית מטות. איך בדיוק יכולים שני משרדים כושלים, משרד משרד בתחומו, שלא מסוגלים לדבר ביניהם - לנהל את אחד המשברים הגדולים בתולדות המדינה?
ההוראות המבלבלות, השינויים בהנחיות, היעדר ההיגיון - הם רק סימנים לסכסוך המתמשך בין הצדדים; סכסוך שבעקבותיו אנחנו הילדים (כמו כל הילדים במערכת החינוך) מבולבלים, מיואשים, חסרי אמון בסיסי בקברניטים ובעיקר מבוהלים. היחסים הלא מתואמים והמכוערים בין הצדדים יוצרים כאוס שמחייב חישוב מסלול מחדש ופירוק והרכבה מחדש של תחומי הבריאות והחינוך הכושלים בישראל.
היפרדות בהסכמה
ואם ביחסים עסקינן, הגיע הזמן לשים סוף לקשר הבל ינותק שבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שזכויות רבות וגם חובות לו, לבין משרד ראש הממשלה. אמנם העובדה שנדמה כי תיקי נתניהו לא יסתיימו בהכרעה משפטית, עלולה להוביל להמשך הקיטוב בין המאמינים שמערכת המשפט תפרה תיקים, לבין המשוכנעים שהמדובר בשחיתות משפטית, ועדיין טוב שהסאגה המשפטית תסתיים בעסקת טיעון.
ראש ממשלה נוסף תחת סורג ובריח הוא לא משהו שהמערכת הפוליטית הרעועה שלנו יכולה לספוג, כמו גם המשך מערכות הבחירות והרכבי ממשלות בלתי אפשריים. נדמה כי פרישתו יכולה לחזור ולאפשר מידה של מתינות ואיחוי קרעים בעם השסוע. אמנם יש טיעונים הגיוניים לכאן ולכאן, אבל לפעמים, בדיוק כמו בכבישי הארץ, עדיף להיות חכמים ולא צודקים. בקרע הקיים במדינה המדובר לטעמי ברע הכרחי. הנהנה העיקרי מהסדר שכזה לא יהיה בנימין נתניהו אלא דווקא הציבור בישראל.