השבוע גיליתי כי הדלעת לא נפל רחוק מהכרכרה של יבין, לוי, שריד וחבריהם. מסתבר כי רעייתו של יבין, עו”ד יוספה יבין, משמשת בתפקיד הנחשק של יו"ר הוועד במגדלי העשירים סי אנד סאן. לאחרונה החליטה הגברת יבין כי קולות התפילה הבוקעים מבית הכנסת של הבניין, מפריעים את שנת הצהריים שלה, ויצאה למאבק למען הפיכת בית הכנסת של הבניין למועדון.
בין היתר טענה, כי בית הכנסת משמש גם מתפללים מהסביבה, שאינם דיירי המגדל היוקרתי, רחמנא ליצלן, דבר המנוגד להיותו של בית הכנסת שטח פרטי בבעלות הדיירים. המגיד מברודי הרב שלמה קלוגר, שמצאצאיו יצא אותו תפוח יהודי רקוב, בוודאי מתהפך בקברו.
זמן שלום
אגב שמאלנים הזויים, חשוב לציין לטובה את התיזמון בו בחר ראש ממשלתנו ביבייהו, לצאת למשא ומתן ומדיני. שהרי אין זמן יותר טוב מזה שבו הצבא המצרי טובח באזרחיו, החמאס בנתיניו והסורים בכל מי שזז, כדי לחזק את שאיפות השלום שלנו עם מדינות ערב, ולהוכיח לכולנו שיש בצד השני פרטנר שליו ותמים, ששונא דם.
אפקט הטייזר
אם יש נושא מטריד באמת בסרטון השימוש בטייזר כנגד בועז אלברט האומלל, הרי שלא מדובר בחוסר המקצועיות של השוטרים, אלא בעיקר בהיעדר האנושיות של מי שאמורים לאכוף את חוקי המדינה. מפכ”ל המשטרה צריך להיאבק לא באקדחי הטייזר, אלא למען חינוך ומיון האוחזים בנשק, ובתופעה המכוערת של אלימות שוטרים. שכן כאשר במשטרת ישראל מגלים שוטרים חסרי לב ומפרי חוק, לא הכלי שבו הם משתמשים הוא הבעייה. ואם בכחולים נפלה שלהבת, עד כמה צריכים לפחד אזרחי הקיר?
הנהג הזהיר
אמנם נאמר בנפול שוטרך אל תשמח, אבל יש בדיחות שחייבות להיכתב, כגון זו אודות אותו שוטר תנועה, שהחליט דווקא באמצע האוטוסטראדה לעצור נהגים לבדיקת מהירות. לאחר עשרות דוחות וקנסות שחילק לנהגים עבריינים, נתקל השוטר במשפחה שנסעה ברכב ונהגה נסע כחוק, ואפילו במהירות המותרת. בו במקום החליט השוטר להעניק לנהג את אות הנהג הזהיר ופרס כספי בסך 20,000 ₪. ניגש בחיוך השוטר המאושר לנהג ושואל: "מה אתה מתכנן לעשות עם הכסף?"
"ללמוד נהיגה", עונה הנהג. ישר התערבה אשתו הזועפת ואמרה לשוטר: "אל תאמין לו. הוא מדבר שטויות כשהוא שיכור". התעורר גם הילד, פנה לאביו ואמר: "אבא, אמרתי לך שלא נגיע רחוק עם המכונית הגנובה". בעוד השוטר תוהה למי העניק את אות הנהג הזהיר, נשמעת בת קול מתא המטען ומבטא ערבי כבד שאל: "החלאה הלך כבר? אפשר לצאת?".