אם יש נושא המדאיג אותי במיוחד בתקופה המטורללת שלנו הרי מדובר בקצב ההקמה העולה באופן אקספונציונאלי ומתקשה להדביק את קצב התחלואה. המדובר כמובן בקצב המטריד של הקמת מפלגות בישראל שהגרף שלו ממשיך לטפס ביחס סטטיסטי מטורף. השבוע ספרתי כי על כל שלוש עשרה חיסונים מוקמת מפלגה. מעולם לא רבו רבים כל כך על מקומות מעטים כל כך בממשלה הזמנית הבאה של ביבי.
ממש כמו במוטציה הבריטית נדמה כי אין חלקיק מפלגה שעדיין לא הספיק להתפצל מחלקיקיו בדרך להתרסקות מפוארת על אחוז החסימה על חשבון מימון המפלגות של כולנו. לא ברור האם מדובר בתוצר של שיעורי מדעי המדינה בזום אבל נדמה כי כל גווני הקשת בישראל לקחו מהציונות הדתית רק את יכולת הפיצול המפוארת.
האם ניתן לבקש מהיושב ברשם המפלגות להטיל סגר ארוך על כל מי שמקים מפלגה ומכנס שלוש פעמים בשבוע מסיבות עיתונאים לצורך הצהרות דרמטיות?
המפלגות ההזויות
מעולם לא היה קל יותר להיות ראש מפלגה. מפלגות חדשות הצצות בפטריות לאחר מפלגת הוותיקים של האלוף וראש המוסד לשעבר דני יתום מעידות כי זה זמן טוב לבדיקת הורטיגו בו חלו מועמדינו וכמובן להזכיר את המפלגות ההזויות בתולדות המדינה. אחרי שנה של כך כך הרבה בכי עדיף לצחוק על הסיטואציה המייאשת.
מילא אם היה מדובר במפלגות עם א'גנדה יצירתית כמו מפלגת ''הס מס'' שהוקמה ב1981 ע''י יעקב ברגר במטרה לבטל את מס הכנסה (אני אגב תומך נלהב באידיאולוגיה הזאת), במפלגת קזינו שהקים ב1999 היעד המשטרתי עזרא טיסונה, מפלגת הפיראטים עם הפתק לשלשול או אפילו במפלגה האופנתית של פנינה רוזנבלום שידעו לספק לנו קצת רגעי הומור בכל מערכת בחירות. אבל בעידן בו תשדירי הבחירות הפכו להצהרות מפוצצות שכובשות את כל שלושת ערוצי החדשות במקביל לאן אנו אמורים להוליך את הבושה והשלט של הטלוויזיה?
היאוש קווים לדמותו
מה הפלא שבעידן בו לאף מפלגה אין מצע מוקמות עשרות מפלגות שנראות אותו דבר. האופציה היחידה היא למצוא את המכנה המשותף לכל המתמודדים ולהקים יחד את איחוד מפלגות האגו. רק תפילות יעזרו לנו הפעם.