החיים בכפר היהודי פעם, היו פשוטים, והתחלקו לשלוש הגדרות למידת דתיותו של האדם: חילוני, דתי וחרדי. עם השנים חלו שינויים אנתרופולוגיים ועשרות תתי מיגזרים צמחו, החל מהדתל"שים וה'ליברלים' וכלה בחרד''לים ובמסורתיים .
אם יש תת מיגזר מוכה במיוחד, מבחינת מיתוג, הרי שמדובר בתת המיגזר הקל, זה המכונה דתי לייט בלעז, אשר הפך לשם נרדף לניאו רפורמי.
הדתי לייט הוא ילד הכאפות של המיגזר הדתי, והיחס למיגזר הליברלי כולל, באופן די גורף, התייחסות לתת מיגזר זה, לא כזרם אידיאולוגי רוחני המאמין ביהדות מתונה מלכתחילה, אלא כזרם מזוייף הבוחר בסיגנון חיים, על פי שיטת הרב נוח. הדקלריזציה כלפי ציבור זה, תמיד נוטה לצד החפיפניקי, למרות שבמרבית המקרים המדובר במי שמשקיעים זמן ומחשבה בביסוס השקפת עולם פלורליסטית מלכתחילה, ומנסים לחבר בין הטוטאליות האורתודוקסית לבין המודרניות.
באופן גורף, יהודים כמו יהודים טובים, אוהבים לזלזל איש במיגזרו של רעהו: הלייטים בחרד"לים, החרדים בחילוניים וחוזר חלילה. בתתי המיגזרים השמרניים, יקבלו באהבה ובכבוד אשה בעלת כיפה שקופה, כגון השרה איילת שקד, או כל מי שסבו שהיה רב, אך יזדעזעו מאשה דתייה ההולכת עם מכנסיים, דתייה ככל שתהיה. פרופורציות לא נמצאות בבית מדרשם של כל ה'רנטגנים' של המיגזר, המסתובבים עם דוסומטר, ויודעים לאבחן את רמת דתיותו של אדם על פי מלבושיו.
אגב מה שמשותף לכל תתי המיגזרים, הינה היכולת להיאבק על דעותיהם באורח נחרץ וחסר הקשבה, כמיטב המסורת היהודית, של הקמת שמונה בתי כנסת עבור עשרה מתפללים, וכמו בסיפור על אותו בחור שהודח מקורס טיס. כשנשלח לבקו״ם וביקש לשבצו ליחידת נ״מ, אמר בתשובה לפליאתה של פקידת השיבוץ שתהתה מדוע אינו מעוניין להתגייס לחטיבת חי''ר: "אני רוצה רק לנ״מ. אם אני לא טס, אף אחד לא יטוס״.
הרב גוגל מעולם לא הורשע
והנה הגיעו השבועיים האחרונים, וזקפו לא מעט את קומתם של חברי התת מיגזר המתון מלכתחילה. מסתבר שלעיתים הקשבה לרב גוגל השולט בכל פסקי ההלכה, היא לא כזו נוראה, וכי עדיין לא נרשם מקרה בו הורשע הרב גוגל בעבירה פלילית.
פרשיית הרב בצפון שהבהירה שוב, כי יש צורך בעידכון צווי איסור הפרסום בעידן הדיגיטלי של הרשתות החברתיות, מחזקת את המסר כנגד הליכה עיוורת אחרי אנשי רוח. האמירה שמי שעושה מעשים כגון אלו המיוחסים לרב אינו דתי, הינה תירוץ שאסור להשתמש בו. שכן ביכולתו למנוע את הפעלת חוש הביקורת שעל כולנו להפעיל באופן תמידי כלפי בעלי סמכות. לא מיותר להזכיר לעצמנו ולבני הנוער, שלא ללכת כחסידים שוטים אחר דמויות סמכותיות רוחניות ואחרות וכי אין תחליף להפעלת השכל הישר.
הגיור ובתי הדין הרבניים כמשל
הפסד ליהדות הנורמאלית המכילה והמחבקת נרשם השבוע, עם ניצחונה של מפלגת ש"ס במאבק משמעותי בענייני דת ומדינה בישראל, עם העברת האחריות על בתי הדין הרבניים לידי ש"ס וקבורת רפורמת הגיור.בעיניי המדובר בניצחון יהודי פרוסי.
העובדה הכי עצובה בכל סיפור הגיור ובתי הדין היא, שאת הציבור החילוני זה כבר בכלל לא מעניין, איך הם נראים בעיניי המימסד הרבני. שם איבדו לחלוטין את האמון במערכת הרבנית.
העיסוק בענייני דת ומדינה הפכו לעניין למיטבי לכת בודדים. המתגיירים? העגונות? הם בתחתית הרשימה ונדמה כי יישארו שם.