עמיעד טאוב
מצב הרוח

ההתנשאות קווים לדמותה

  • פורסם 27/11/20
  • 11:40
  • עודכן 31/01/21
צילום: Pixabay

כשסגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן כותב, שהציבור של עמית סגל, הגה ומימש את מירב האלימות הפוליטית בישראל בחמישים השנים האחרונות ושהוא וחבריו הם אלו שבאמת בנו את הארץ הזו ונלחמים עליה אני מתקשה להיות אופטימי.

רבות כבר נכתב על השיח המפלג והמקטב ששולט במדינה שלנו בשנים האחרונות מימין ומשמאל. אך נדמה שהקיצוניים ע''ע ח''כ גולן מעולם לא היו קיצוניים יותר וכי כל אזור הביניים מהימין השפוי ועד השמאל השפוי מעולם לא היה מיואש יותר. איני זוכר תקופה בה כל האופציות לבחירה נעו בין הרע לרע מאוד. ואף מילה על מפלגות הציונות הדתית שמתרסקות יותר מהר מהמניות של חברות התעופה.

העובדה שבעיצומה של מגיפת הקורונה הקטלנית מצעידים אותנו קברניטינו למערכת בחירות נוספת הינה אם כל חטאת. ואין מי שיושב היום בכנסת וזכאי להגיד ידי לא הייתה במעל.

יש גנון בירושלים בגן של הקטנה שלי נהוגה שיטת עונשים המבוססת על הקשר שבין הפרת הכללים או התנהגות לא ראויה לעונש. מי שמציק לילד אחר תישלל ממנו הזכות ליהנות מפעולה מהנה בגן. בממשלת ישראל אין לצערנו היום גננת. וכך מתקוטטים להם ביבי בני וחבריהם ללא שום קשר בין התנהגותם לבין התוצאות בקלפי.

בני לוקח עוגייה לחבר\ מקים ועדת חקירה לצוללות ולא קורה כלום. ביבי מציק לחברים בממשלה וגם אז לא קורה כלום. מירי רגב צועקת בכיתה\מליאה וגם שם לא קורה כלום. ישראל מחליט לחלק את כל הממתקים רק לחצי מילדי הגן\תושבי המדינה וגם אז לא קורה כלום. ואף אחד מכל ילדי הגן היושבים בממשלה לא מתרגל התנהגות טובה או שפה יפה ונקייה.

במקום שאין גננת צריך הציבור להיות הגננת.

להעניש בקלפי את מי שבחרו לעסוק בעצמם באחת התקופות הקשות ביותר בתולדות המדינה. לא להצביע למי שעסוקים בשכרם בימים בהם אנשים נותרים ללא פת לחם. להחרים פתקי קלפי של מי שבחרו לנהל פוליטיקה קטנה על גבם של האזרחים ובעיקר להפסיק עם מה שהגדיר יהודי חכם בשם אלברט איינשטיין כ''אי שפיות'' קרי לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות. 

מימין ושמאל המי שאמורים להוביל מראים לנו רק חול וחול. הגיע הזמן להפסיק ללכת ללכת שולל אחרי מסעות השיסויים והקמפיינים המסיתים שמנהלים כולם על הראש והחשבון שלנו תרתי משמע.  

תגובות