מאבק המתמחים השבוע הזכיר לי את חשיבות ההתמחות וההתמקצעות. יש המעבירים את חייהם בבינוניות ללא התמתחות בשום תחום, ואילו אני הקדשתי את חיי לתחום מקצועי אחד
ילדַי שאינם נמנים עם אלו שאינם יודעים, ביקשו לדעת השבוע במה בדיוק אני טוב? בתקשורת? פוליטיקה? טניס? כתיבה? בריאות ורווחה?
עניתי כי אני טוב בלא מעט תחומים שהצניעות אינה נמנית ביניהם, אבל אני מומחה עולמי ברמת האלברט איינשטיין של התחום בחיסול זבובים המכונים גם קצרי מחוש ויתושים (המהווים בני דודים רחוקים ותת סדרה של זבובאים) במגבות מטבח.
אל תקלו ראש בהישג. בניגוד לקצינים הבכירים המתקשים לעשות את המעבר מהצבא לאזרחות, צלחתי את המבחן בהצלחה.
מקצין צלפים במיל' הפכתי ללוכד זבובים מקצועי, כזה היודע לחשב את תנועת הזבוב, עוצמת הרוח, מהירות התעופה, המיקום המועדף למארב וגודל ומידת הלחות הנדרשת למגבת.
כמות האיקסים על המגבת שלי לזכרם של מי שחצו את דלת הכניסה לביתי מבצרי, מעידה כאלף עדים על יכולתי להביט בעיניו הרעות של היצור הקטן המכסות את מרבית הראש, להקשיב לזמזום המעצבן יותר משיריו של אביב גפן ולחסלו בפצצה כגון זו שחיסלה את השייח יאסין.
היתוש של טיטוס
את ההשראה קיבלתי מהתלמוד הבבלי וסיפורו של טיטוס הקיסר הרומאי שהחריב את בית המקדש השני. עונשו היה יתוש שנכנס בחוטמו בבית המרחץ וניקר במוחו במשך שבע שנים.
"טיטוס טיטוס לגלגלן. בא יתוש בעד חטמו אכל לו את כוחו", כתב מאיר אריאל ז"ל בשירו 'פה גדול', לאחר שהבין את גודל האירוע.
אין דבר המטריד יותר מזבוב קטן מימדים המזהה שסיימת להכין על האש. אין דבר מציק יותר מיתוש חובב דם המחליט למצוץ את בשרך. ובאופן כללי, מדובר בלהקות של הצוררים הגדולים ביותר שקמו לעם היהודי, שבדומה לקורונה התפשטו בכל העולם. אלו חגים להם במטבח ובגינה כאילו אין מחר, ופולשים כמו כנופיות פשע ללא גבולות ותו ירוק, על מנת לפגוע ביהודים תמימים.
לא בכדי צמחו מניותיה של חברת סנו לאחר שפיתחה את קוטל היתושים, הלוא הוא הk500- המוערך, ומקצוע ההדברה מבוקש ועולה יותר מרפואה.
לא מיותר לציין מחקר של מדען בעל שם שלכד זבוב. בכל יום כרת לו רגל אחת על מנת לבחון אם הזבוב עדיין מסוגל לעוף. לאחר הכריתה היה קורא לו 'זבוב עוף' וזה אכן היה עף. לאחר ארבעה ימים בהם כרת ולכד וחוזר חלילה, הוא הגיע למסקנה שהזבוב לא שומע בלי רגליים.