חגי הוברמן
עורך 'מצב הרוח'

'מלחמת נצח' היא עובדה היסטורית

סקירה של ההיסטוריה הביטחונית של מדינת ישראל מלמדת שאנחנו, מה לעשות, במלחמת נצח בכל מקרה, וכך כנראה יישאר גם בעתיד

  • פורסם 04/06/25
  • 03:11
  • עודכן 04/06/25
המעביר בניו בין גזרי ים סוף.
צילום: AI

ראש השב"כ המיועד האלוף דוד זיני, עורר בשבוע שעבר סערה כשנחשפו ציטוטים שלו מהם השתמע כי הוא מבקש להכניע את הארגון הרצחני חמאס ומתנגד לעסקת חטופים שתשקם את יכולתו של הארגון. במיוחד עורר זעם בקרב משפחות החטופים המשפט שצוטט בשמו: "אני נגד עסקאות חטופים, זוהי מלחמת נצח".

בלי להיכנס לפרשנויות למה התכוון המשורר בשירו 'מלחמת נצח', סקירה של ההיסטוריה הביטחונית של מדינת ישראל מלמדת שאנחנו, מה לעשות, במלחמת נצח בכל מקרה, וכך כנראה יישאר גם בעתיד.

יותר מכך: זירות הלחימה העיקריות אינן קבועות. הן נודדות בתקופות שונות בין אזורים שונים לאורך גבולות מדינת ישראל. בכל תקופה היה איזור ספר כלשהו נמצא במצב מלחמה – כששאר הארץ שקטה. אם כי כבר ידענו בעבר יותר מזירה אחת, כמו בשנה וחצי האחרונות.

בשנים שאחרי קום המדינה, המחצית הראשונה של שנות החמישים של המאה הקודמת, זירת המלחמה העיקרית היתה גבול ירדן, כאשר מחבלים מכיוון ירדן רצחו אזרחים ישראלים. הפיגוע הזכור ביותר היה רצח 11 נוסעי האוטובוס במעלה עקרבים באדר תשי"ד.

עוד זו לא שקטה לגמרי וכבר נפתחה באמצע שנות החמישים זירה חדשה – עוטף עזה. כן, אותו 'עוטף' של ימינו. קבוצות ה'פידיאיון', אירגוני מחבלים קטנים שפעלו מרצועת עזה בחסות המימשל המצרי, זרעו מוות והרג ביישובי הדרום, כשיישובי 'עוטף עזה' היו גם כפר מנחם נס ציונה ואפילו כפר חב"ד במרכז הארץ. מבצע סיני שם קץ לפעילות ה'פידאיון'. 'עוטף עזה' נרגע.

בתחילת שנות השישים, היה הגבול הסורי הגבול ה'חם' במדינה, בתקריות הירי שנכרכו במלחמה על המים – הניסיון של סוריה להטות את מי הבניאס והחצבאני ולייבש בפועל את נהר הירדן והכינרת. יישובי גבול סוריה, ובעיקר בעמק החולה, ספגו באותן שנים הפגזות בלתי פוסקות מרכסי רמת הגולן, עוד כשנקראה 'הרמה הסורית'.

מלחמת ששת הימים סילקה את האיום הזה, 'פגז אחרון התפוצץ ושתק, עטפה הדממה את העמק', כמאמר השיר. החזית הסורית שקטה אבל אחריה נפתחה חזית חדשה – בקעת הירדן, 'ארץ המרדפים', שם נערכה מלחמה ממושכת במחבלי אירגון ה'פתח' שקם שנתיים לפני כן שחדרו משטח ירדן לבצע פעולות טרור במדינת ישראל, בעיקר באמצעות הנחת מיטעני חבלה. במקביל הופגזו יישובים בגבול ישראל-ירדן בעמק הירדן. קיבוצים כמו גשר, חמדיה, מעוז חיים נווה איתן וטירת צבי, כיכבו בכותרות בהקשרים של הפגזות ולינה במקלטים.

זו עוד טרם הסתיימה וכבר פרצה מלחמה בזירה אחרת – חזית תעלת סואץ מול מצרים, מלחמת ההתשה שהסתיימה בהתשה הדדית של ישראל ומצרים, עם ניצחון בנקודות לישראל. אלא שזו היתה רחוקה מכל יישוב יהודי.

המלחמה מול המחבלים מגבול ירדן הסתיימה כשחוסיין מלך ירדן, בסיוע ישראלי, חיסל את הנוכחות של הפתח' בארצו בספטמבר 1970. המחבלים המוכים מצאו איזור חדש – דרום לבנון, שם הקימו את מה שכונה בישראל 'פתחלנד'. וכך, כשבתחילת שנות השבעים שקטה החזית הירדנית, התעוררה לראשונה החזית הלבנונית, במלחמה ממושכת מול מחבלי הפתח'. הבילוי במקלטים עבר מגבול ירדן לגבול לבנון.

אחרי מלחמת יום הכיפורים, שהוציאה את מצרים וסוריה ממעגל המלחמה בישראל, החזית הלבנונית המשיכה לסעור. בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים שריקות הקטיושות מדרום לבנון ליישובי הגליל, ובראשם קרית שמונה, סימלו את המציאות הביטחונית הישראלית. המציאות הזו הובילה למבצע ליטני ובהמשך למלחמת שלום הגליל, שתיקרא לימים 'מלחמת לבנון הראשונה'.

בסוף שנות השמונים נפתחת זירה חדשה – יישובי יהודה ושומרון תחת מתקפת ה'אינתיפאדה'. הראשונה, כמובן. המלחמה הזו, דווקא כשהיתה בדעיכה, הובילה להסכם אוסלו, שהביא בתחילת המאה ה-21 למה שייקרא 'האינתיפאדה השניה' – והפעם באמת כל הארץ חזית. פיגועי טרור קשים מדן ועד באר-שבע.

זו הסתיימה במבצע 'חומת מגן', אחד המבצעים המרשימים של צה"ל, שבאמת היה יכול להביא לשקט בכל המדינה, אלא שאז מחליט אריק שרון על 'ההתנתקות', הנסיגה המלאה מחבל עזה וחורבן גוש קטיף, מהלך שמניח את היסודות למלחמה שמתנהלת כבר מעל שנה וחצי, מלחמת שמחת תורה. ושוב כל הארץ חזית, מהגליל ועד הנגב. אפילו ברמת הגולן, האיזור השקט ביותר, נשמעו צפירות אזעקה בשנה שעברה לראשונה מזה 40 שנה. ומה יהיה עתידה הביטחוני של הגולן אחרי קריסת משטר אסד ועליית משטר דעא"ש, רק הקב"ה יודע.

נכון לעכשיו, בגליל שוב שקט, רמת הגולן שקטה, ביהודה ושומרון לא רגוע, אבל המצב לא מתקרב לימי ה'אינתיפאדות' למיניהן, וברצועת עזה יש לחימה עזה – מעבר לקו הירוק. רק טילים ח'ותים מטרידים מדי פעם. אבל הניסיון ההיסטורי, כפי שמלמדת הסקירה הזאת, מוכיח שכל שקט הוא תמיד שקט שלפני הסערה, כאן או שם או באיזשהו מקום בארץ על פי התור. 'מלחמת נצח' זו לא שאיפה ולא תפילה. זו פשוט מציאות.

הבינה המלאכותית לעולם תהיה מלאכותית

אליל חדש קם לעולם – הלוא הוא הבינה המלאכותית. אתר גוגל, הארכיון שעליו מתבסס בין היתר הבינה המלאכותית, מציג זאת כך: "בינה מלאכותית (באנגלית: אינטליגנציה מלאכותית – Artificial intelligence, ובראשי תיבות: AI) היא שם מטאפורי למצב שבו מנסים לדמות את יכולות החשיבה האנושית באמצעים טכנולוגיים. הגדרה רחבה יותר לתחום זה ניתנה על ידי מרווין מינסקי: 'לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית לו אדם התנהג כך'".

ההגדרה הזאת של מינסקי, המדען האמריקאי-יהודי שנחשב לאחד מאבות תחום הבינה המלאכותית, מצביעה על כל מה שמסוכן ומגוחך בבינה המלאכותית. שום מכונה לעולם לא תהיה אינטיליגנטית יותר מהאדם עצמו. עוד לא נברא המחשב שיודע מידע אישי או ניסיון חיים מצטבר מה שלא לימדו אותו מראש, גם אם ה'לימוד' הוא לדעת לחפש במיליוני מקומות שהוגדרו לו מראש. הבינה המלאכותית, נא לזכור זאת תמיד, לעולם תהיה מלאכותית, היא לעולם לא תהיה בינה אנושית.

כעורך עיתון, לא הייתי נותן לשום בינה מלאכותית לערוך לי ידיעות או כתבות. לבינה המלאכותית אין רגש, היא לא יודעת לקלוט ניואנסים שונים. הבינה המלאכותית, כמה שזה מפתיע, לא מבינה אירוניה, לא יודעת לזהות אם טקסט מסויים נכתב ברצינות או בסרקאזם, בלשון סגי-נהור. היא לא יודעת לחוש כעס או שמחה או אדישות. ולפי מה שהתרשמתי, גם אין לה חוש הומור. טיפוס יבשושי כזה. היא תאסוף לך את כל המידע העשיר מכל מקום, ו'תשפוך' לך אותו על הטקסט. הדוגמה המופלאה שכבר קיבלה פירסום בכל מקום, היא איור הפסוק 'המעביר בניו בין גזרי ים סוף'. איור מדוייק להפליא, בדיוק על פי כללי השפה והעברית, שאין לו שום קשר כמובן למה שקרה ביציאת מצרים, ויעיד האיור המצורף.

אחד התוצרים של הבינה המלאכותית הוא Chat GPT - צ'אט בוט המאפשר למשתמשים – כך הוא מספר על עצמו – "להתכתב על מגוון נושאים מעניינים ולקבל מענה כמעט אנושי תוך שניות... גם גולשים פרטיים יכולים לחסוך זמן רב בקבלת תשובות מדוייקות לשאלות, לעומת חיפוש מידע בגוגל, שלרוב מוביל לתהליך מחקר בין אתרים שונים".

החלטתי לעשות ניסיון. פניתי לאפליקציית Chat GPT וביקשתי מידע בנושא שללא כל ספק הידע שלי עליו עולה על שלו: "ספר לי כל מה שאתה יודע על חגי הוברמן". שאלה פשוטה שכל כניסה שגרתית לגוגל תיתן עליה תשובה עשירה ומורחבת.

אז אחרי שמר GPT ציטט את ויקיפדיה פחות או יותר, הוא הוסיף עוד כמה שורות: "בנוסף לפעילותו העיתונאית, הוברמן כותב בלוג בשם 'הבלוג של חגי הופר', שבו הוא מביע דעות בנושאים שונים, כולל תיאולוגיה, משיחיות ופוליטיקה". הקורא בוודאי מנחש שאני אינני חגי הופר, מעולם לא הייתי חגי הופר, אין לי שום כוונה בעתיד להיות חגי הופר, וגם אין לי שום בלוג בשם הזה. ואת הדעות שלי בנושאים שונים, כולל פוליטיים, אני מביע במדור הזה, בטור בערוץ 7 ולפעמים גם בפייסבוק, אבל אלו לאו דווקא נושאי תיאולוגיה ומשיחיות. למרות שאני לא נבהל מהמילה האחרונה. (חגי הופר, למי שסקרן לדעת ולא סומך על GPT, הוא משורר ובלוגר).

מה עוד סיפר לי ה- GPTעל עצמי? "הוא (כלומר אני, ח"ה) גם פעיל במכון גשר למנהיגות, שם הוא משמש כעמית ומרצה בנושאים הקשורים להתיישבות ולביטחון". לפני 7 שנים אכן השתתפתי בסמינר של מכון 'גשר' למנהיגות, שכלל סיור ופגישות עם קהילות יהודיות בוושינגטון ובניו-יורק, אבל זה עדיין רחוק מלהעניק לי את התואר 'פעיל' (ואני מכה על חטא שבאמת אינני פעיל יותר באירגון זה). הרצאות בנושאים הקשורים להתיישבות ולביטחון, בעיקר בהיסטוריה של ההתיישבות ביו"ש ובעזה, אני אכן מעביר בפורומים שונים (וקופץ כאן על ההזדמנות להציע את עצמי למי שמחפש מרצים בנושא), אבל דווקא ב'גשר' עוד לא הזמינו אותי להרצות (ראשי 'גשר' – לתשומת לבכם. אל תאכזבו את מיסטר GPT).

ה- GPTסוקר גם, כשירות לקורא, חלק מהספרים שכתבתי. להלן הסקירה: "חנן פורת: סיפור חייו: ביוגרפיה מקיפה של חנן פורת, ממנהיגי ההתיישבות ביהודה ושומרון". מדוייק. אכן כתבתי ספר כזה. הספר הבא: "רב אלוף: ספר ביוגרפי על רב-אלוף רפאל איתן (רפול), הרמטכ"ל ה-11 של צה"ל". מאיפה צץ להם רפול? אכן כתבתי ספר בשם 'רב, אלוף' – ספר ביוגרפי על אלוף הרב מרדכי פירון זצ"ל, הרב הראשי לצה"ל השני, אחרי הרב גורן זצ"ל. מה פתאום רפול? רפול, רפאל איתן ז"ל, היה לדעתי אחד הרמטכ"לים הטובים של צה"ל. הייתי שמח מאד לכתוב את הביוגרפיה שלו אילו רק מישהו היה מבקש ממני.

הספר השלישי: 'ארץ מורשת: סקירה היסטורית של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון'. גם כאן יש סלט שלם. הספר הראשון שהוצאתי, לפני 30 שנה, היה 'ארץ מורשת' – ספר הסוקר 70 אתרים היסטוריים בארץ ישראל, מהתנ"ך ועד ימי הציונות. אין לו שם קשר להיסטוריה של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. ספר מקיף בנושא הזה, על ההיסטוריה של ההתיישבות ביו"ש, אכן כתבתי לפני 15 שנה, - בשם 'כנגד כל הסיכויים'. GPT הגאון לקח שם של ספר אחד וצירף לו את התוכן של הספר השני.

ואיך מסכם GPT חברנו את סקירתו על חגי הוברמן מיודענו, כלומר אני? - "לסיכום, חגי הוברמן הוא דמות בולטת בעולם העיתונות הדתית וההיסטוריה של ההתנחלויות, אך עמדותיו והתבטאויותיו לעיתים מעוררות מחלוקות ותגובות מעורבות בציבור". את המשפט הזה כל מי שמכיר אותי ויש לו בינה אנושית בסיסית, היה יכול לנסח בקלות גם בלי להיעזר בבינה המלאכותית, בפרופ' GPT.

סיכום שלי: עולם המחשבים הוא כלי עזר נהדר לכל בעל מקצוע. ההתמכרות לבינה מלאכותית כתחליף לבינה אנושית, מסוכנת והרסנית. אל תנסו ואל תסתכנו.

תגובות