בפרשה השבוע, פרשת בלק, מופיעות ברכות רבות ומגוונות שה' שם בפי בלעם ביחס לישראל. הרב כהנא היה דורש, על-פי ביטוי שמופיע פעמיים בגמרא בהקשר לברכות שונות, כי מכל הברכות שברך בלעם את ישראל, הברכה "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" – זו היא המעולה שבברכות. הבדידות של עם ישראל, ניתוקם מהגויים, מתרבותם ומכל הווי חייהם – זהו היסוד לקיום האומה, ולכן זה דבר כה יסודי.
אולם לדאבוננו, ישנם כאלו, אשר הושפעו מהגויים ותרבותם, ולכן הם חושבים שברכה זו – ברכת הבדידות של ישראל – אינה ברכה, אלא קללה. והיה אף ראש ממשלה אחד, שהתגאה בכך, ובטקס חתימת הסכם ה'שלום' עם ירדן, הרהיב עוז ואמר "לא עוד עם לבדד ישכון, כקללת הנביא הרשע".
למעשה, גורל עמנו יקבע לפי היחס לאותה ברכה: האם נדע להעריך את הברכה ולפעול על-פיה, או שמא, חלילה, נזלזל בה ונשאף להיות מעורבבים בתוך תרבות הגויים.
בסוף השבוע האחרון שהיתי עם אשתי בצפון הארץ. קיבלנו אהדה גדולה מהציבור הרחב, מעמך, מהאנשים הפשוטים. בכל מקום שטיילנו, כולם עצרו אותנו ואמרו: "רק רצינו להגיד לכם שאל תתייחסו להשמצות ולמלחמות נגדכם. דעו שעם ישראל איתכם". הגיע אלי יהודי וביקש ממני: "אנא, בכל פעם שמזמינים אותך לחקירה, תודיע לי, כי אני גם רוצה לבוא איתך. ההאשמה היא לא רק נגדך אלא נגד כולנו!"
את היחס החם והמחבק הזה קיבלנו מכל שכבות העם - מחילונים גמורים, מחרדים, מחובשי כיפות סרוגות. ראינו בחוש, כיצד האהדה של הציבור לפעולות של להב"ה חוצות את כל המגזרים.
אבל לצערי, נתקלנו גם בתופעה ההפוכה. ראינו את הקללה הרובצת עלינו כאשר איננו נוהגים על-פי הכלל של "עם לבדד ישכון". במקומות רבים בצפון - לא רק בערים המעורבות - ראינו מאות שמסתובבים בחוף הים ובמקומות הבילוי. הם מסתובבים בהתרסה גדולה וללא פחד. ביום חמישי האחרון הם אפילו תקפו את חבר הכנסת איתמר בן גביר בטיול קייקים בצפון הארץ. כולנו ראינו גם את תקיפת השוטרים בדיר-אל-אסד. כבר מזמן הם איבדו את הפחד ממשטרת ישראל.
וגם בשאר המקומות, הם מסתובבים ומנסים להתחיל עם בנות ישראל, תוך שהם מציגים בפניהן לראווה מכוניות מפוארות וכסף מזומן לרוב. לדאבוננו, הרבה בנות נופלות ברשת, הולכות שבי אחרי הפיתוי. מה שיציל את אותן בנות, מה שיציל את כולנו, זה חזרה להבנה הברורה, כי אכן ברכה היא זו - הברכה האמיתית של 'עם לבדד ישכון'. עלינו לשוב ולדעת מי אנחנו וללמד את בנותינו ובנינו גאווה יהודית ללא בושה. ההבדלה בין ישראל לעמים היא יסוד בתורת ישראל, שעליו עומד קיום האומה, ואסור לנו לשכוח אותו.