העימות סביב אישור מינויו של האלוף דוד זיני לראש השב"כ, הוא גדול הרבה יותר משאלת התאמתו של האלוף לתפקיד, ונרחב יותר מסוגיית תפיסת עולמו הביטחונית, ומשמעותי בהרבה מהציבור האמוני אליו משתייך האלוף זיני.
האירוע האמיתי עליו נסוב הקרב, הוא סמכותה של ממשלה דמוקרטית נבחרת, וראש הממשלה, לבצע את המינויים הללו. האם מעתה תופקע הסמכות לביצוע המינויים הללו, ותעבור לשליטת הכת המשפטית השלטת, זו שלא עומדת לבחירות, אין עליה גוף ביקורת, ואין גוף שיכול לרסן אותה, ובוודאי שלא להעמידה לדין?
מי שרואה באירוע סוגיית ניגוד עניינים משפטית גרידא, אינו מתחיל להבין את התמונה. מה שנעשה בפסק דין בג"ץ בעניין נציב שירות המדינה, הינו פיראטיות משפטית בניגוד לחוק מפורש, בניגוד לפסיקות בג"ץ בעבר, ותוך נימוק פוליטי בדבר "התנהגותה של הממשלה". כל זה הינו הפרומו בדרך, הקצרה מאוד, להפקעת סמכויותיה של הממשלה, בואכה הוצאתו לנבצרות, קרי פיטוריו של בנימין נתניהו.
מאבק הסמכויות בין המערכת המשפטית לבין הממשלה והכנסת איננו חדש. בעבר התעטפה ההתערבות המשפטית באיצטלה של ענייניות ומקור חוקי. אלא שהשלב הנוכחי, הינו אחרי הסרת הכפפות. אין כבר את הניסיון למראית עין של צדק. הניסיון לשלול מהממשלה את סמכויותיה בדרך לפיטוריה, הוא מהמקפצה.
את המציאות הזו, היו שרים שהבינו כבר לפני שנתיים וחצי, בעת הקמתה של הממשלה. הם קראו לנתניהו לפטר את היועמ"שית. שכנעו, דרשו, איימו, אבל נתניהו ואנשיו התבצרו בסירובם. וכרגיל, כשהמציאות העגומה טופחת על פניהם, כבר היה מאוחר.
כעת, נדמה שנתניהו מבין כי על כף המאזניים לא מונחת רק סוגיית מינויו של דוד זיני, אלא שלילת סמכויותיו כראש ממשלה, צעד המקדים לקראת פיטוריו. הקרב הזה, איפוא, הוא הקרב על המשך שלטונו: אם ממשלת ישראל תזהיר מפורשות את בג"ץ והיועמ"שית, כי לא יצייתו להוראות בלתי חוקיות, יש סיכוי שבצד השני יבינו שהם חצו את הקו האדום; אם נתניהו ימצמץ ראשון, הוצאתו לנבצרות היא רק עניין של זמן. לא הרבה זמן.
השמאל עם הגולן
מי שחושב כי יאיר גולן נבוך מהסקנדלים סביבו, מתרגש מהביקורת והגינויים סביב התבטאויותיו השערורייתיות, אינו יודע לקרוא מפה.
יאיר גולן הוא כיום הפוליטיקאי הפופולארי ביותר בשמאל. התבטאויותיו של גולן מבטאות היטב את דעתו של השמאל. למי ששכח, זה השמאל שפירק כאן צבא, ושלח משלחות לחו"ל להסית נגד ממשלת ישראל וצה"ל – עוד לפני המלחמה. גולן הוא לא היחיד. אהוד אולמרט ובוגי יעלון אמרו דברים חמורים לא פחות.
לפיד שאיבד את ההובלה לגולן, נכנס לפאניקה, והחל לתדרך על גולן שהוא שמאל, בניגוד ללפיד, שהוא כביכול 'מרכז'. אלא שלפיד מפספס את נפש מצביעיו. הם אוהבים את הרדיקליות של יאיר גולן. הבריונות של גולן, היא בדיוק השפה של מפגיני קפלן. מי שזורע רוח קוצר סופה, ומי שהשתתף אקטיבית בליבוי ציני של השיח הקיצוני, סירב לגנות את הקריאות בוגד נגד נתניהו, ואיים במרי אזרחי, לא מבין איך לפתע מצביעיו הפכו לחובבי הבריון הרדיקלי יאיר גולן.
השמאל הישראלי מסוכן כיום הרבה מהימין. מפני שאותה אלימות, שבצד הימני תיתקל באגרוף ברזל משפטי, מקבלת לגיטימציה מוחלטת וגיבוי משפטי מהיועמ"שית והפרקליטות, כשהיא מגיעה מהצד השמאלי. זוהי אלימות ליגאלית, חסרת גבולות, בה הכל כשר; אין דין ואין דיין. ובהיעדר מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו.