"אקדח שמופיע במערכה הראשונה של ההצגה, חייב לירות עד סוף המערכה השלישית", ואיומי החרדים לפרק את הממשלה אם נושא גיוס תלמידי הישיבות לא יוסדר, כבר אינם אקדח ריק מכדורים, אלא משהו ממשי שיכול להביא לסיום שלטון הימין בכל רגע נתון.
השינוי בתפיסה החרדית, מגיע בעקבות תובנה, שהאשמים אינם רק היועמ"שית, בג"ץ ויולי אדלשטיין, אלא גם נתניהו עצמו, שלדברי החרדים – כמיטב מסורת נתניהו, מורח לצורך המריחה. המריחה כאמור, אינה הטקטיקה. אצל נתניהו היא האסטרטגיה עצמה.
ההיגיון במהלך, לא תמיד מתבסס כולו על רציונל. לפעמים פשוט נמאס. תקועים באין מוצא וחייבים לעשות מעשה מול מי שהוא לטעמם הכתובת. אבל יש גם הסבר אחר:
"אז מה האלטרנטיבה", שאל-השיב שמעון פרס המנוח, כששאלו אותו על הסכנות בהסכם אוסלו. זו גם השאלה שנשאלים הנציגים החרדים כעת. האם אצל בנט, לפיד וגנץ יהיה לכם טוב יותר?! התשובה, לא למרבה ההפתעה, חיובית בהחלט: שנה וחצי של ממשלת בנט-לפיד, נושא הגיוס כלל לא עלה על סדר היום. לא כנסת, לא ממשלה, לא יועמ"שית ולא בג"ץ. שקט תעשייתי מופלא, ממי שהעלו את גיוס החרדים על ראש שמחתם.
לדידם של הנציגים החרדים, אצל השמאל גם מבחינת תקציבים לא היה שום מכשול. התקשורת שיושבת להם על הווריד בממשלת הימין, מלטפת אותם בממשלת השמאל. עשרות המיליארדים שאושרו לאחים המוסלמים יכולים לעבור לחרדים ביתר קלות. מיליארד השקלים שהוצעו בממשלת בנט/לפיד לשני ח"כים חרדים תמורת הימנעות בלבד בתקציב, היו בעיניהם תצוגת תכלית מספקת בהחלט.
לא חייבים להאזין לנציגים החרדים כדי להבין את התמונה. אפשר גם להקשיב לדברי יו"ר האופוזיציה השבוע בישיבת הסיעה, פונה ישירות לגדולי הרבנים החרדים, ומסביר להם שנתניהו לא יכול להעביר חוק גיוס. מכלל לאו אתה שומע הן, והמסר שהועבר, עקיף וגם ישיר: "אנחנו השמאל יכולים להעביר הכל, אילו רק תחברו לצד הפוליטי הנכון".
פתרונות בעולם המעשה לא חסר. צריך רק לסכם עליהם. בן גביר למשל, מתחנן לצה"ל ולשר הביטחון כ"ץ לקבל אלפי חרדים למג"ב. תכניות הוא כבר הכין. החרדים סומכים עליו יותר מאשר על צה"ל, והמשטרה נתפסת טוב יותר מצה"ל ברחוב החרדי, אבל צה"ל מערים מכשולים.
בינתיים, המתגייסים החרדים לא באים, והצבא מגייס מילואימניקים מבוגרים, למלא את שורות החטיבה החרדית שלא הצליחה לגייס יותר מכמה עשרות סדירים. גם הם ברובם כאלו שהיו אמורים להתגייס ליחידות אחרות בצבא, והועברו לחשמונאים כדי למלא את השורות החסרות.
אפס המעשה הוא המעשה היחיד שנעשה. ובהיעדר הסכמות ומתווה מעשי, הכל תקוע. בהוראת הרבנים, תלמידי הישיבות אינם מתייצבים אפילו לצו ראשון. הקשר עם הצבא נותק לחלוטין. עשרות אלפי צווים שנשלחו, הניבו פרומיל תוצאה; הפלג הירושלמי הפך לכוכב המגזר; ונדבני סאטמר פותחים את כיסם בחפץ לב, בתנאים של אימוץ האידיאולוגיה הקנאית – ואין מתנות חינם. מי שמספר לנו שמההקצנה הזו ייצאו ללוחמים שמוכנים להקריב את חייהם למען המדינה, הוא או שוטה גמור, או נוכל מוחלט.
אלו ששנים סיפרו לנו, שרק אם נעצור את התקציבים לישיבות ואת סבסוד המעונות, מיד יצעדו המוני חרדים לבקו"ם, מסרבים להודות כעת שטעו, ושהסנקציות לא מביאות לתוצאות. כעת הם מבטיחים לנו, שאילו רק נשלול רישיון נהיגה ויציאה לחו"ל, מיד יעדיפו המוני החרדים להיות לוחמים. לכו תסבירו להם, שראשי הישיבות, שזורקים בחורים מהישיבה על רישיון נהיגה או על יציאה לחו"ל, רק מחכים לשלוח זר פרחים למי שיוביל לאישור הסנקציות הללו.