יום ראשון השבוע. שעות הבוקר. החמאס מפרסם ידיעה, שצה"ל ירה והרג 31 עזתים באחת מנקודות חלוקת המזון ברצועת עזה. כמובן הכל שקר וכזב. להד"מ. קשקוש ועלילת דם. אבל זה לא חדש. החמאס הוא האוייב, ומבחינתו הכל מותר, כולל לשקר ולפרסם בדיות נגד ישראל ונגד חיילנו. את מחבלי החמאס אנחנו צריכים לראות רק דרך כוונות ומומלץ אחרי שפגענו וחיסלנו אותם.
הבעיה היא הנזק התדמיתי-הסברתי שהפירסום השקרי הזה ודומיו יוצרים לנו בעולם. ולאלה שהרימו ידיים או לא מתעניינים בתדמיתנו בעולם, אומר רק שחלק מהלגיטימציה הבינלאומית שלנו להמשיך לפעול ולהילחם באוייבינו, קשורה גם בשאלה איך המערכת הבינלאומית רואה אותנו ומה שחקני מערכת זו חושבים עלינו. נכון, מדינות לא מעטות בעולם עויינות אותנו כמעט באופן אוטומטי, ואותן מדינות לא צריכות עלילות כאלה או אחרות כדי לתקוף אותנו. אבל יש מספר מדינות חשובות, וישנם מספר מנהיגים חשובים, ויש לא מעט חברות בעולם, שבאמת ובתמים מעוניינות לשמוע את דעתנו ועמדתנו לפני שיגבשו את עמדתם במקרה כזה או אחר. וכלפי גורמים אלה, וכלפי האמת וכלפי המוסר חובתנו להשמיע את קולנו ולהרים על נס את האמת.
ברצוני להתייחס בטור הנוכחי למחדל ההסברתי שלנו לאחר שנחשף שוב איך החמאס משקר ומעליל עלינו עלילות דם מודרניות ואנחנו בדממת אלחוט.
יותר משבע שעות עברו מרגע שהחמאס פרסם את עלילת הדם שכאילו הרגנו 31 עזתים ביום ראשון בבוקר, ועד שגורמים ישראלים רשמיים החלו להתייחס לאירוע. בעולם התקשורתי של היום שבע שעות הם נצח. מיליוני חשיפות לעשרות ואולי מאות מיליוני בני אדם על פני כל הגלובוס. אותם מיליונים לא מתעמקים בשאלה מה קרה והאם מדובר בדיווח אמת או שקר. מבחינתם העובדה שסיפור כזה התפרסם והתפשט כמו אש בשדה קוצים, היא ההוכחה שמדובר באמת לאמיתה. אותם מיליונים לא מתעניינים בפרטים. הם בקושי יודעים מי נגד מי, אבל כשהם רואים שאתרי חדשות גדולים ומרכזיים, אחד אחרי השני, מפרסמים אותו סיפור ללא הכחשה, ללא תגובה וללא נוכחות ישראלית, אזי באופן טבעי הדבר רק מגביר את אמונתם בנכונות הסיפור.
ובנקודה זו חשוב לומר את האמת – ההסברה הישראלית שוב הוכתה שוק על ירך. מה אנחנו בסך הכל מבקשים? - שישראל הרשמית תגיב במקום ובזמן הנכון. לא מדובר בבקשה מוגזמת. חשבו על זה כך: מתפרסמת עלילת דם נגד ישראל. כל בר דעת מבין ויודע, שכלל לא משנה אם נצליח להטות לטובתנו את דעת הקהל העולמית או לא - האמת חייבת להישמע על ידינו. לא רק כי אנחנו רוצים לשכנע את דעת הקהל, אלא קודם כל כי זאת האמת, ו'אמת מארץ תצמח'.
אחרי שנעשה את המובן מאליו של השמעת האמת, כמובן שננסה להשפיע על דעת הקהל העולמית. ברור, שנפעל כדי לשכנע מנהיגים ומשפיענים כדי לעמוד לצידנו. אבל קודם כל חובתנו להניף את האמת, כי זאת האמת. העובדה שההסברה הישראלית לא 'מתאבדת' על השמעת האמת, מדאיגה ועצובה. כי אם יש מאן דהו בקרב גורמי ההסברה הרשמיים בישראל, שמזלזל בהשמעת האמת, אפשר לקפל את הבאסטה. אם האמת לא מדרבנת את ההסברה הישראלית לפעול, שום דבר כבר לא ידרבן אותה.
זלזול באינטליגנציה שלנו
שבע שעות רצה עלילת דם מכוערת ברשתות החברתיות ובתקשורת הבינלאומית וההסברה הישראלית יוק. הסברה שמתנהלת על מי מנוחות כאילו אנחנו אחרי סעודת צהרים של שבת איננה הסברה. למעלה מ-420 דקות היה המגרש הבינלאומי בשליטה בלעדית של החמאס הנאצי - ומדינת היהודים שתקה ושתקה ושתקה. מציאות שכזו לא מתקבלת על הדעת, ולא משנים התירוצים וההסברים שיעלו אותם גורמי הסברה רשמיים שהיו צריכים לקפוץ מאולפן טלוויזיה אחד למשנהו (אולפנים של התקשורת הבינלאומית, לא כאן בישראל!) ולהפציץ את הרשתות החברתיות עם עובדות ותמונות בפרק זמן זה.
תתפלאו, לא צריך תקציבי ענק כדי להוציא תגובות מיידיות. לא צריך כוח אדם גדול כדי להגיב לעלילת הדם המתפתחת. כל מה שצריך זה ריכוז מאמץ. עבודת צוות והוצאת תגובות מיידיות כולל צילומי וידיאו ממצלמות שמוצבות במתחם חלוקת האוכל. האם זה ישנה את תמונת המצב התקשורתית שנוצרה באותן שעות? כנראה שלא. האם זה חשוב שלמרות זאת ישראל תציג את עמדתה הרשמית ואת האמת? בוודאי ובוודאי.
כאמור, מעבר לחשיבות הצגת האמת, יש לנו גם אינטרס ענק לא להשאיר את המגרש התקשורתי בידי נאצים מהחמאס. לא צריך להיות מומחה בתחום ההסברה להבין זאת. מספיק הגיון פשוט ודאגה לתדמיתה של המדינה. שמעתי גורם רשמי מסביר שההתמהמהות (שבע שעות במושגים תקשורתיים הם לא התמהמהות אלא כמעט נצח...) נועדה לברר את האמת, כדי שלא ניפול להסתבכות מיותרת של תגובה מוטעית או חלילה שקרית.
תירוץ זה הוא זלזול באינטליגנציה שלנו. ניתן היה בקלות לצאת בתגובה זהירה שקודם כל מאשימה את החמאס, ובמקביל מסבירה שישראל בודקת את האירוע כדי להבין מה בדיוק קרה. להתעלם או להיעלם מהזירה היא הפקרות מוחלטת שלא דואגת לאינטרסים שלנו, אלא מפחדת מהצל של עצמנו. ככה לא נוכל להתמודד עם נאצים חסרי גבולות ונטולי אנושיות. מה עוד צריך לקרות כדי שמישהו שם בקרב מקבלי ההחלטות בתחום ההסברה יבינו שהמלחמה על תדמיתנו היא חלק מהמלחמה הכוללת שלנו מול בני השטן מהחמאס?
אם דובר צה"ל, מערך ההסברה ומשרד החוץ, לא יתעוררו על עצמם כאן ועכשיו, אזרחי ישראל כולם ישלמו את המחיר, גם אם אנחנו לא מרגישים זאת ביום יום. פגיעה באינטרסים דומה לטפטוף איטי אך עקשני. בהתחלה פחות מרגישים את המים, אבל מהר מאוד מגיעה ההצפה שמרטיבה ופוגעת בכל הסביבה. הרבה יותר קל לטפל בזירזוף מאשר בשיטפון. התירוצים וההסברים לא מעניינים אף אחד. מבחן התוצאה הוא הקובע, ולצערי הרב השבוע שוב נכשלנו.
חברים, תתעוררו על עצמכם. אם לא בשבילכם, אזי בשביל האינטרסים של המדינה; ואם לא עבור האינטרסים שלנו, אז לפחות עבור האמת, המוסר והצדק!