בשנת תש"א, 1941, היכתה השואה ברומניה. סבתי הדסה היתה אז ילדה בת 8 וחיה חיים נוחים יחסית בכפר קטן ליד יאסי, שבו התגוררה עם הוריה ואחיה, אהרון, המבוגר ממנה בשנתיים. שנאת היהודים תמיד פעפעה מתחת לפני השטח, אך החיים תחת הכיבוש הנאצי נהפכו קשים הרבה יותר.
באותו הזמן, סבי דוד ובת דודתו עדה, שחיו בעיר חוטין שבברית המועצות דאז, סבלו לא פחות. הגטו ותחושת הרעב שפקדו אותו במלחמה, לא משו מזכרונו של סבי עד יום מותו. בזמן שמשפחתי נאבקה לשרוד, מיליונים מיהודי אירופה עברו סלקציה לחיים ולמוות ע״י צוררינו.
הדסה, אהרון והוריהם, שרדו ועשו עליה לארץ שחרטה על דגלה 'לעולם לא עוד'. דוד ובת דודתו עדה גם עלו כדי להיות חלק מהחלום הציוני שצמח מתוך חורבות השואה - מקום מקלט בטוח ליהודים באשר הם.
בשנת 1949 הוריד טנדר קבוצת צעירים, ובהם סבי, סבתי ואהרון, על דיונה חשופה שהפכה להיות קיבוץ ניר יצחק. נקודת התיישבות חדשה בנגב לחיזוק הגבול הטרי. ארבע שנים נאבקו על הפרחת השממה. בתקופה זו פגש אהרון את עדה. השניים נישאו ובנו את ביתם בקיבוץ, על אף תקיפות הפדאיון מעזה וחרף תנאי המחיה הקשים. ב-1953 הצטרפו גם הוריהם של אהרון והדסה. סבא-רבא שלי עבד בבית האריזה של הקיבוץ עד גיל 94!
בדצמבר 1981 נולד טל, נכד בכור לעדה ואהרון. דור רביעי למייסדים, טל בחר לגור בקיבוץ ולגדל את ילדיו תחת מטחי טילים תמידיים - בחירה אידיאולוגית, כנגד האינסטינקט הבריא של כל הורה. כל משפחת חיימי בחרה לגור בסמוך לגדר שמעבר לה נמצא ארגון טרור שנשבע להשמיד אותם שוב, שלושה דורות אחרי.
טל חיימי ומשפחתו. צילום מסך ערוץ 14
בשמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר, הופרה ההבטחה למשפחתי ש'לעולם לא עוד'. השואה קרתה שוב, בגבולות מדינת ישראל. טל, מפקד כיתת הכוננות, יצא להגן על הבית. הוא נרצח ביחד עם שותפו לכיתת הכוננות, ליאור רודאיף, וגופותיהם נחטפו לעזה.
המלחמה הארוכה בתולדותינו גובה מאיתנו את מיטב ילדינו. מילואימניקים ממשיכים להקריב את חייהם ומשפחותיהם בזמן שממשלת ישראל עודנה מעבירה אספקה ישירות לאויב. חמאס הוכה אנושות ועזה נחרבה כליל. אבל אחרי 21 חודשים חייבים להקשיב לרמטכ״ל זמיר: הגענו למיצוי הלחץ הצבאי. מכאן, רק מהלך מדיני ארוך טווח יוכל לעשות שינוי, וראשיתו בנישול חמאס מהנכס האסטרטגי היחידי שלו: החטופים. רק הסכם שישיב את כל החטופים ישנה דרמטית את מאזן הכוחות מול עזה, יציל את חיילינו משקיעה בבוץ העזתי המקולל ויפתח לנו אפשרויות פעולה עתידיות.
הסכנה הקיומית היחידה לישראל היא התפרקות מערכיה, ובראשם 'לא משאירים אף אחד מאחור'. אחרי 21 חודשים, מצב של לא לתעדף את השבת כל החטופים, הוא המשכו של חטא הפקרתם. הסכם חלקי הוא הסכם שמכוון להשאיר חלק מהחטופים בעזה. טל הוא דור רביעי למקימי הקיבוץ ודור שלישי לסלקציה, רק שהפעם - את הסלקציה מכתיבה ממשלת ישראל.
משפחתי היא המהות של 'משואה לתקומה'. קמנו פעם אחת, ונצליח לקום שוב - אך ורק כשישיבו את טל ושאר 49 החטופים הביתה בהסכם.