מחקרים מדעיים רבים מצביעים על כך, שההתנהגויות שלנו – בין אם מדובר בהרגלים, החלטות יומיומיות או תגובות רגשיות – מושפעות במידה רבה מהסביבה בה אנו חיים.
באחד המחקרים שנערך לפני מספר שנים, הניחו חולדות בכלוב עם שני מיכלי מים – אחד עם מים רגילים ואחד עם מים המכילים אחוז קטן של סם, ובדקו מאיזה מהם החולדות ישתו. התוצאות היו מובהקות: ב-97% מהמקרים, החולדות בחרו לשתות מהמים המכילים את הסם. בהמשך, שינו החוקרים את סביבת המגורים והוסיפו לכלוב מגוון משחקים, חפצים מתגלגלים ומרכיבים המעודדים תנועה ופעילות. לאחר שינוי זה, ההעדפה של החולדות למים עם הסם ירדה משמעותית, והן התחילו לבחור במים הרגילים כמעט באותו שיעור של המים עם הסם.
אחד הלקחים המרכזיים של מחקר זה הוא השפעתה של סביבת החיים בה אנו נמצאים על התנהלותנו. המרחב הפיזי והחברתי בו אנו נמצאים הוא כוח מכריע בעיצוב התנהגותנו, ויכול לחזק דפוסים קיימים ולעודד הרגלים חיוביים, ובאותו האופן גם למשוך אותנו לדפוסי פעולה והתנהגות שליליים. ובמילים פשוטות - הסביבה היא אחד המנועים המרכזיים שמניע את הבחירות שלנו.
סדר חנייתם של השבטים סביב המשכן במדבר, עליו אנו קוראים בפרשות אלו, איננו תיאור טכני וגאוגרפי בלבד, כי אם יש בו לימוד גדול על כוחה והשפעתה של הסביבה על כולנו. השבטים יהודה, יששכר וזבולון שחנו סמוך למשה ואהרון הפכו לאנשים טובים, ואילו שבט ראובן שהיה בשכנות לקורח, נגרר אחריו למחלוקת המפורסמת כנגד משה.
אולם, כולנו יודעים שהמציאות המעשית מורכבת הרבה יותר. אין שכונה של 'שכנים טובים', ואין בניין של 'דיירים רעים'. כמעט בכל מקום יש חברה מעורבת, והגדרת 'הטוב והרע' אפורה עד מאוד. מה עלינו לעשות במקרה זה? כיצד נדע מי גובר על מי ואיך עלינו לפעול כדי לקבל את הטוב ולא להיות מושפעים מהרע?
את התשובה לכך ניתן ללמוד מכלל הלכתי שמופיע בהלכות מליחת בשר: כאשר מולחים את הבשר כדי להוציא ממנו דם, לא צריך לחשוש שייבלע דם חזרה לתוכו, כיוון שהוא עסוק בלפלוט: 'איידי דטריד לפלוט לא בלע'. הלימוד הרוחני שעולה מכך הוא, שכאשר האדם עסוק בעשיית טוב ובפעולה למען סביבתו, הסיכוי שלו לבלוע פנימה מן ההשפעות השליליות שיכולות להגיע מהסביבה הולך וקטן.
ההשפעה הסביבתית היא דו כיוונית אך הכוח בידים שלנו, וככל שנפעל מתוך אחריות ומודעות כדי להוביל את הסביבה לדרך הטוב, כך נאיר לבחוץ, ופחות נספוג מן הרע. בכל מקום אליו נגיע - בעבודה, בלימודים ובכל מקום אחר, נשתדל להאיר ולהוסיף טובה. מתוך ענווה ושליחות נפעל וניזום באופן אקטיבי לריבוי הטוב, ובכך נטה בע"ה את הכף למקום הנכון. נלמד מפעולת 'מליחת הבשר' כי העיסוק וההשפעה כלפי חוץ מונעת מן הדברים הלא נכונים לחדור פנימה, והדבר יהיה לנו לדרך ולשיטה שמכוחה נרבה טוב וברכה לסביבתו, ונזכה לראות גם אותה מאירה ומשתנה.