מהיום שנעלמו סרטי הצילום מחיינו, וכל טלפון סלולרי הוא מצלמה, אנחנו לא מפסיקים לעשות עצירות קטנות ולצלם. עד כדי כך, שנדמה שאנו חיים את חיינו בשביל התיעוד, ושכל ההתנהלות שלנו מוכתבת מהתוצאה הסופית של התמונה, של מן האיך נֵרָאה בסוף, והאם יצאנו טוב. הרושם שאנחנו כל כך מתאמצים לעשות דרך הצילום, הוא לעיתים כל כך מוגזם, ומעוות את המציאות, כפי שהיתה אמורה להתרחש, לולא היתה לנו מצלמה בהישג יד ובהינף אגודל. כי כאלה אנחנו, שטחיים כמו תמונה דו-מימדית, רוצים להראות לכולם איזה חמודים הילדים שלנו, כמה היה לנו כיף, ואיזה טיול משגע עברנו. את הצדדים הפחות מחמיאים של החיים, אנחנו מחביאים; וכך, עם פילטר סובייקטיבי שרגיש לחשיפה לאור, אנחנו מייצרים מציאות מדומה שנצרבת על הארד-דיסק.
חלקנו אמנם חושש מהתמונה ומהתוצאה שלה, אבל למרות הפחד מהצילום, אנחנו לא נכנעים לתכתיביו, וממשיכים לצלם כאילו מחר עתיד לצאת סרט תעודה על חיינו. ואכן בסופו של יום אנחנו יוצאים עם סרט תעודה על חיינו. בכל נקודה אנחנו עוצרים, מוצאים מישהו בסביבתנו, ומסמיכים אותו להיות צלם האירוע. להלן שלל אמירות שכולנו אימצנו בעודנו עושים פוזה של "'החיים בסבבה" ', לצלם המסכן שנבחר קורבן לתעד אותנו.
- תעשה שאני אצא רזה בתמונה – מה שלא עשתה הדיאטה, לא תוכל לעשות התמונה. אבל אנחנו לא מפסיקים לפנטז שאולי לפחות בתמונה נראה רזים.
- תצלם הרבה עד שתצא תמונה טובה – תוותרו. כי אחרי שלושים ניסיונות, הסיכוי שתצליחו להפיק תמונה משובחת, לא גדול. או שהצלם לא יודע לצלם, או שכנראה אתם לא מרוצים מעצמכם.
- מה הבעיה רק צריך ללחוץ על הכפתור – כל אחד מאיתנו הופך להיות מדריך צילום לעת-מצוא, ונותן עצות לצלם החובב שנבחר לתעד אתכם, ותמיד תתלוננו על התוצאה.
- תגרום לי להֵראות טוב – קחו את זה כאקסיומה: הצלם לא יכול לגרום לכם להֵראות טוב. לא הצלם.
- עם המצלמה הזאת כל אחד יכול לצאת טוב – את המקצוען שנסחב עם ציוד הצילום שלו לכל טיול, אנחנו דואגים לעטוף בזילזול מהול בקנאה, בעודנו בטוחים שעם האייפון שלנו אין הבעיה להשיג תוצאה דומה. אבל תמיד בסופו של יום התמונות שלו הן הכי טובות.
- תתפוס את כולם – אירוע משפחתי, שבעים אנשים נדחסים לתמונה, וכולם מצפים שיראו אותם, ושהם יהיו באמצע. חוץ מהדוד חיים שתמיד נשאר בצד. לא אכפת לו.
- למה יצאתי מטושטש? – שתי אפשרויות יש לתמונה מטושטשת. או שהיד של הצלם לא יציבה, או שאתם כל כך היסטריים שתצאו טוב שאתם לא מפסיקים לקפץ.
- שניה, הנוף פה מהמם – בכל טיול יש את הטרחן הזה, שמכריח את כולם לעצור בשביל לצלם את הנוף. אכן הנוף מרהיב. התמונות אחר כך – פשוט משעממות.
- בוא נעשה סלפי – אחרי שניסיונות לצלם אתכם מכזיבים אתכם ואתם לא מרוצים, סלפי נשמע כמו פתרון טוב. אף אחד לא נראה טוב בסלפי. חוץ מבר רפאלי.
- מקסימום נתקן בפוטושופ אחר כך – הלוואי שאת החיים יכולנו לתקן בפוטושופ. רגע, בעצם את החיים אנחנו מתקנים בפוטושופ. משקרים לכל העולם ולעצמנו, שבאמת ככה היה.
- שלא יראו את הרגליים – או לחילופין "אל תחתוך אותי באמצע", וגם "תצלם לרוחב". כן, ההוראות האלה. זה מה שיעזור לתמונה שלכם. ממש.
תגידו צ'יז.
וסבתא אומרת:
התמונות הכי טובות הן אלה שבזיכרון
אותן אפשר לשנות איך שרוצים...