"נר איש וביתו"

עוצמות ואורות מתחדשים כל שנה בימי החנוכה פועל היוצא מלשון חז"ל במדרשים ובהלכות שאנו מצווים בהם בחנוכה, שיסודם בחיבור המשפחה פנימה והחוצה. במאמר זה נעסוק בכמה הלכות אקטואליות בימי החנוכה.

מצווה להניח נרות החנוכה בטפח הסמוך לפתח מצד שמאל של הנכנס. הדר בבניין עם קומות עד קומה של 10 מ', יניח החנוכיה בחלון או במרפסת הסמוכה ונראית לרשות הרבים ואם גר בקומה גבוהה יותר יעשה שיקול הדעת היכן יהיה יותר פרסומא ניסא, בחלון כדי שהבניינים סביב יראו, או בפתח הבית לכיוון חדר המדרגות. לזמן הדלקת הנרות  מנהגים שונים, יש המדליקים בשקיעה הראשונה (הגר"א) ויש המדליקים בצאת הכוכבים כרבע שעה לאחר שקיעת החמה, והנוהגים להדליק בזמן זה יתפללו ערבית קודם. ונמשך זמן הדלקתה לכתחילה "עד שתכלה רגל מן השוק" שהוא כחצי שעה אחר צאת הכוכבים.

אך בימנו שעדיין מסתובבים רבים ברחוב מאוחר יותר זמן הדלקתה עד כמעט חצות. לכן רצוי שבעה"ב יקדים בימי החנוכה להגיע מעבודתו ולהדליק בזמן ההדלקה לכתחילה עם כל בני ביתו, ואם אינו יכול, יזדרז להגיע כמה שיותר מהר. ובזמן ההדלקה יקבץ את בני ביתו וידליק בנוכחותם. היה והגיע לביתו לאחר שכלתה רגל מן השוק ובני ביתו כבר ישנים, י"א שיש להעיר לפחות שניים מהם כדי להדליק בנוכחותם, וי"א שאף בלי להעירם יכול להדליק בברכה. 

חיילים ובחורי ישיבה ספרדים יוצאים י"ח במה שמדליקים עליהם בביתם, ואשכנזים נוהגים שאחד מדליק ושאר החברים משתתפים איתו בפרוטה. חיילים נשואים שנשותיהם מדליקות בביתם, מוציאות אותם י"ח.

המתארח בבית מלון בימי החנוכה, דינו כבעל הבית ומדליק בחדרו נרות חנוכה. אך אם לא ניתן להדליק בחדר מחמת הסכנה, ידליק בחדר האוכל.

ילדים המתארחים אצל הוריהם, אם לסעודה ומסיבה בלבד, ידליקו בביתם, ואם באו ללון ולהשתקע שם, הספרדים יוצאים ידי חובה בהדלקת אבי המשפחה והאשכנזים ידליקו בחדרם בברכה. המתארחים בשבת ובמוצ"ש ומתעתדים לחזור לביתם, יש להם להמתין בהדלקת הנרות עד שיחזרו לביתם.

יש לשים לב בערב שבת לתת כמות שמן (או נר) גדולה יותר, בשיעור שידלקו הנרות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים של ליל שבת, והשנה זמן צאת הכוכבים בליל שבת פרשת "מקץ" 5:04 דק' ולכן ידאג שהנרות יהיו דולקים לכל הפחות עד 5:35.

בכל שמונת ימי החג אומרים הלל שלם. נשים חייבות גם הן בהדלקת נרות חנוכה כיוון שהיו באותו הנס. לגבי אמירת הלל בברכה, לפי הספרדים יכולה לומר הלל בלי ברכה, ולפי האשכנזים יכולה אף לברך.

נוהגים להרבות בסעודות מצווה בימי החנוכה להודות להלל ולשבח על הניסים בימים ההם בזמן הזה. ויקראו סעודות מצווה על ידי אמירת דברי תורה וחיזוק האור הפנימי הלאומי כבימים ההם אף בזמן הזה. אמן.