בתום כיבוש הארץ הצטוו ישראל לחלק את הארץ על פי הגורל, כלשון הכתוב: "אך בגורל יחלק את הארץ...".
בשו"ת 'חוות יאיר' פי' ס"א, נשאל על-אודות מעשה שהיה: קבוצת אנשים השתתפו בקניית גביע כסף גדול בשותפות. הניחו קלפי ובו שמות השותפים והעלו בגורל מי יזכה בגביע, ואחד השותפים זכה. לאחר מכן בדקו את הפתקים שהיו בתוך הקלפי והתברר שחסר שם של אחד השותפים. זה שזכה בגורל ריצה ופייס את אותו אדם שנמצא חסר, כדי שסיכויי השאר יגברו. החוות יאיר נשאל איפוא אם יכולים בני אדם לערער על הגורל שנעשה שלא כדין, שהרי על פי הסברה, הם לא הפסידו מכך מאומה.
בעל החוות יאיר ענה, שהגורל בטל לגמרי. כיוון שעניין הגורל הוא, שיד ההשגחה העליונה שותפה בו ומכריעה. וכך מצינו בחשיפת עכן במלחמת העי, וכן במעשה של יונתן בן שאול המלך, ואצל יונה בספינה. ומכאן הוא מסכם, שככל שנעשה הגורל כהוגן, תדבק בו ההשגחה העליונה, וכל שלא נעשה כהוגן מכל סיבה שהיא, אין בזה הכרעת גורל על פי שמים.
לכן הכריע החוות יאיר במקרה זה, שכיוון שהגורל בעניין הגביע נעשה שלא כהוגן, אין כאן הכרעה מן השמיים, ולכן יכול כל אחד לומר, שאילו היה נעשה הגורל כדין, הייתה הכרעת שמים ע"י הגורל, שיזכה הוא.
בדומה לזה נכתב בספר חסידים סימן תרע"ט: "אם ישנה ספינה המטורפת בים, ובוודאי יש שם אחד בספינה אשר מחמתו נטרפת הספינה, מותר להטיל גורל לידע מיהו החייב, ואם ייפול הגורל על אדם אחד, בוודאי שהוא החייב, ומותר להפילו לים". המקור לדבריו, כמובן, הוא ספר יונה.
אך רבים מן הפוסקים חלקו על שתי תשובות אלה ויצאו בחריפות כנגד ההכרעה הן בדיני ממונות וכל שכן בדיני נפשות על פי גורלות. בעל 'הכנסת הגדולה' על חושן משפט, סי' קע"ג, תמה כיצד בעל ספר חסידים עזב את חסידותו ואמר דברים שלא על פי דין, וכתב בבירור שאין לסמוך על הגורל, לא בדיני נפשות ולא בדיני ממונות.
בזמננו אין אנו יודעים להטיל גורלות. ה'שדי חמד' פסק: "הגורל מועיל בכל חלוקת שותפות, ואמנם דעת הרא"ש שלמסקנת הש"ס אין הגורל מועיל, אלא אם כן החזיק האחד בחלקו על פי הגורל, מעל מקום, דעת הרשב"ם והר"ן, שאף למסקנת הש"ס מועיל הגורל כבחלוקת הארץ, ורק שהוא מועיל בצירוף מה שהם מתרצים זה לזה, בההיא הנאה שחולקים נכסיהם על פי הגורל, הא מיהא לשיטתם הכרעת הגורל מילתא היא".
לפי המסורת המקובלת מהגר"א, שעברה מפה לאוזן ונודעה בשם 'גורל הגר"א', משתמשים בגורל הגר"א תלמידי חכמים גדולים, כדי למצוא דברים נעלמים. הגורל נעשה באמצעות פתיחת ספר תנ"ך באופן אקראי, והיוצא הוא המכוון משמים. הצדיק ר' אריה לוין השתמש בגורל הגר"א לפענוח זהותם של חללי שיירת הל"ה, ועלו שמות החללים באופן מדהים.
מסופר שגם הגר"מ פינשטיין זצ"ל ערך את גורל הגר"א, כאשר הסתפק האם לצאת מרוסיה לארץ ישראל או לאמריקה, ועלה בגורל הפסוק: "פנו וסעו לכם המדברה". גם בחסידות חב"ד עושים כעין גורל כאשר עורכים טקס 'פתיחה' באגרות הקודש, אך פוסקים רבים התנגדו לכל מהלך הגורלות הללו שהרי נדרש האדם להתנהג על פי "תמים תהיה עם ה' אלוקיך".