הגדרה חדשה נוספה השבוע למושג 'כהרף עין'. מדובר בפרק הזמן שעובר מהרגע בו מתרחש אירוע ביטחוני עד לרגע בו מישהו מקשר את האירוע למשפט של אלאור אזריה. עוד לפני התחקיר הצבאי הראשוני, ועוד לפני ששמעו פרטים מפורטים, אנשים כבר הרגישו בנוח השבוע, לנתח את פיגוע הדריסה בירושלים, לקשור אותו לפסק הדין שהרשיע את אלאור אזריה, ולהאשים את כל החיילים שנכחו במקום בהססנות, במקרה הטוב. הדומיננטיות של הרשתות החברתיות בזירה הציבורית, יחד עם העובדה שכמעט כל אירוע ביטחוני מצולם היום מזווית מסוימת בזמן אמת, הפכו את כולנו לשופטים ומומחים שמסתפקים בסרטון קצר או בעדות שמיעה, בשביל לחתוך ולפסוק מי זכאי ומי אשם.
אנשים, חכו רגע. תנו להבין מה באמת קרה שם. תנו לכוחות הביטחון קצת זמן לחקור. תנו זמן לעכל. תנו זמן לשמוע. משהו לא טוב עובר על החברה שלנו, מימין ומשמאל. מהירות התגובה הופכת את כולנו לאנשים שטחיים, ששועטים עם העדר באופן אינסטינקטיבי, מונעים בעיקר על ידי בלוטות הרגש, מבלי לעצור לרגע להקשיב ולחשוב. אורך נשימה הוא מיצרך שהולך ונעשה נדיר באטמוספירה הציבורית שלנו. אם לא נתעקש עליו, השיח הציבורי שלנו יעשה רדוד יותר ויותר, לרעת כולנו.
חיים וסרט
גם סרטון מזירת האירוע לא תמיד מציג את המציאות המלאה. בסרטון שפורסם השבוע, רואים את אירוע הדריסה רק מזווית אחת, ודי רחוקה. לא רואים מקרוב איך הגיבו החיילים שהיו קרובים יותר לנהג הפוגע, לא שומעים את קולות המפקדים בשטח, לא יכולים להבין באמת מה עבר בראש לכל מי שנמצא שם בשטח, ולכן גם אי אפשר להכריע רק על בסיס הסרטון הזה, אם כל מי שהיה עד להתרחשות אכן פעל בהתאם למצופה.
כי אם אפשר לקבוע על בסיס סרטון בלבד מי כשל ומי פעל כראוי, למה שלא נעלה לרשת סרטונים שצולמו מפיגועי עבר, אולי אפילו ממלחמות ישראל, ונתחיל לחלק ציונים לכל מי שמופיע על המסך. אם כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את תורת הלחימה, אז למה שלא נשב בבית, מול המחשב, על כוס תה ושקית של פיצוחים, ונשפוט למפרע את תפקודם של כל לוחמי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון שנכחו בזירות פיגועים או לחימה ונתפסו בעין המצלמה? אפשר אפילו להמציא תכנית ריאליטי חדשה בשם 'לוחם נולד', שבה ישבו אנשים שמעולם לא היו בקרב, וישפטו לוחמים על בסיס סרטונים מפיגועים שעלו בפייסבוק. אם רוצים להשתכלל עוד יותר, אפשר להחליט שכל קורס קצינים בבה"ד 1, יכלול מעתה השתתפות בתכנית ריאליטי. בתכנית ידרשו כל הצוערים להגיב לסיטואציות ביטחוניות שונות שההפקה תארגן להם, וחבר של שופטים שלא שירתו אפילו יום אחד ביחידות קרביות, יישבו בכיסאותיהם המרופדים ויפסקו, אחרי הפרסומות כמובן, מי מודח מהקורס ומי יכול להמשיך לשלב הבא. יש לי אפילו הצעה לשם עבור התכנית הזאת: 'כלו כל הקצינים'.