אחד המסרים הרלוונטיים של ט"ו באב, הוא הפלת מחיצות והתחברות בין שבטים. ביום הזה הותר לבני שבטים שונים בעם ישראל להתחתן זה עם זה, והותר גם חרם הנישואים שהוטל על שבט בנימין, לאחר פרשת 'פילגש בגבעה'. התרת החתונות בין השבטים, והאפשרות לעירבוב ביניהם, הפכו את ט"ו באב ליום של שידוכים וחתונות. קשרי הנישואים בין השבטים, מעלימים את השיבטיות והכיתתיות, ומחברים בין חלקי העם. גם היום, הנישואים הם הדרך הטובה ביותר לחיבורים בין שבטים. נישואים בין בני זוג מעדות שונות, שלשמחתנו הולכים ומתרבים עם השנים, הם התיקון הכי טוב למתחים עדתיים.
דרך נוספת לחיבורים עוברת דרך בתי הכנסת. כדי לחזק חיבורים בתוך הקהילות, צריכים לשאוף למציאות שבה בני עדות שונות יוכלו להתפלל יחד. קיימות שתי דרכים להתפלל יחד, ולשתיהן חסרונות ויתרונות. דרך אחת היא לנסות ולמזג את הנוסחים לנוסח משולב. היתרון בדרך זו הוא יצירת נוסח קבוע ולא משתנה, שמבטא את הנוסחים השונים. החיסרון הוא טישטוש ואיבוד נוסחי התפילה המסורתיים של המתפללים. הדרך השנייה להתפלל יחד היא לתת לשליח הציבור לקבוע את הנוסח, ולהקפיד על כך שבנבחרת הש"צים יהיה ייצוג הולם של בני העדות השונות בבית הכנסת.
היתרון בדרך זו הוא שהנוסחים השונים נשמרים כפי שהם, ללא טישטוש. החיסרון הוא, שהנוסח אינו קבוע, ושבכל תפילה חלק מהמתפללים עלולים למצוא את עצמם בחוסר נוחות, כשהסידור שבידיהם אינו מותאם לנוסח של הש"ץ. סידור שעוזר להתמודד עם האתגר הזה הוא הסידור 'יחד שבטי ישראל', שיצא לאור בימים האחרונים. מדובר בסידור שמשלב בכל נוסח תוספות בנוסח האחר: סידור ספרדי עם הוספות אשכנזיות וסידור אשכנזי עם הוספות ספרדיות. כל תוספת שלא נמצאת בנוסח המקורי מופיעה על רקע אפור, וליד כל קטע משולב, מופיעות הערות שמעניקות לו הסבר. כך, מבלי לוותר על מסורת אבות, יוכל כל מתפלל להתפלל יחד עם בני עדות אחרות.
עדיין בדרך
"רק אל תדברו איתי על צער השכינה. למלכה אין בית וכל המדברים על צער השכינה וסעיפיה, רווקות, חולי, עניות, אלמנות ותלישות, הולכים בסוף היום לשבור את הצום למשפחותם. אז אל תדברו איתי על צער השכינה, איבדם אותנו בשולי הדרך, ואין מנחם". המשפטים הקשים האלה נכתבו על ידי אלומה לב, באחד ממוצאי תשעה באב. עכשיו, הם מופיעים, לצד עשרות קטעים נוספים, בספר חדש. 'במלוא הדופק' (ידיעות ספרים), הוא ספר קטן ונוגע ללב בכנותו. כל כולו רישומי חוויות של רווקות מאוחרת. דווקא בימים כמו ט"ו באב, חג החתונות, מוכרחים לזכור גם את אלו שעדיין נמצאים במסע, הלא תמיד קל, אל הקמת הבית.