אם יצא לכם להתאשפז בבית חולים מסיבה כזו או אחרת, ודאי הבחנתם בקבוצת חבר׳ה צעירים שבאים לשמח, מנגנים ושרים ובכך מרוממים את רוחם של החולים.
משה זרצקי, שהקים את היוזמה, היה חברו של סמ"ר ליאל גדעוני הי"ד. ליאל נהרג ב'צוק איתן' ביום שישי השחור ברפיח, יחד עם בניה שראל הי"ד והדר גולדין הי"ד.
למשה היה חשוב להנציח את ליאל באופן שיבטא את אישיותו. ליאל היה מוכר בעיקר בחיוך שלו ולחייליו תמיד העביר את המסר ש"חיוך נותן את הכוח להמשיך הלאה".
למשה וחבריו היה ברור שהדרך להנציח אותו הוא להמשיך בעולם את השמחה והחיוך שהיה נוהג לפזר לכל עבר. בתחילה הלכו משה ועוד כמה חברים, לשמח בבית חולים תל השומר. עם הזמן השמועה התפשטה ומתנדבים נוספים הצטרפו למשימה. היוזמה התרחבה לעוד ועוד בתי חולים, אשר זוכים כל יום שישי למתנדבים שבאים לשמח את מחלקות המבוגרים בבית חולים.
אם תשאלו אותם למה מבוגרים? - הם ישיבו, שמחלקות הילדים לרוב מלאות באנשים שבאים לשמח, ואילו מחלקות המבוגרים נשארות ריקות ממשמחים, ולכן גדולה החשיבות לשמח דווקא שם. לתת את הכוח לחולים להמשיך לחייך.
היוזמה הפכה לארגון בשם 'המשמחים של ליאל'. הם משמחים, מנגנים ושרים בבתיה"ח, והכל בהתנדבות ללא מטרות רווח, ללא הבדלי דת, גזע ולאום.
כעת המטרה היא לשתף פעולה עם משרד החינוך והצבא, על מנת שהפעילות תהפוך למחוייבות אישית, ובכך ליצור קביעות ולמנוע מצב של מתנדבים זמניים.
מרגש לשמוע, שהמורשת של ליאל ממשיכה לשמח ולהוסיף טוב ושמחה בעולם. כמו שאמר רבי נחמן מברסלב: "מצווה גדולה היא השמחה, ומצווה גדולה להיות בשמחה תמיד". מצווה עוד יותר גדולה היא, לשמח אנשים אחרים, בפרט אנשים שנמצאים בעצבות ובחולי.
ליצירת קשר ניתן בדף הפייסבוק - המשמחים של ליאל.