תשעת הימים שבסופם תשעה באב מזמנים לנו שנה אחר שנה את השיח שמתמקד בגורמים ההיסטוריים הפנימיים שהביאו לחורבן, ובקריאה הציבורית לזכור אותם עימותים פנימיים בין הפלגים בעם. המחוייבות למנוע את התפתחותם של גורמים דומים בימינו, משתקפת בקריאות הקבועות להציב גבולות ראויים לשיח בין יריבים פוליטיים, להרגיע, לפשר, להגיע להסכמות וכיוצא באלה.
בהקשר הפוליטי המוגדר, תשעת הימים השנה, עלולים להטעות בכל הנוגע להערכת המציאות בימינו. ימים אלה אכן עמדו השנה בסימן הפוך לשיח ההרגעה והפשרה. החודש הראשון של הממשלה החדשה התאפיין בוויכוחים נוקבים ובלתי נגמרים בין קואליציה לאופוזיציה. היה קשה לאתר אפילו נושא מוסכם אחד, וזה כולל נושאים שבעבר כלל לא שמענו עליהם, מכיוון שכמעט תמיד הושגה בהם הסכמה.
80 אחוזים מהאנשים, במשך 80 אחוזים מהזמן, מסכימים על 80 אחוזים מהנושאים. זו האמת
בניגוד להסכמות העבר, המחלוקות כרגע הן בכל התחומים: ניתן למצוא ביניהן סוגיות לאומיות דוגמת התיקון לחוק האזרחות שבמשך למעלה מעשור כלל לא שמענו עליו, לצד סוגיות פוליטיות הנוגעות לתפקוד הכנסת, דוגמת החלוקה לוועדות וכיוצא באלה שגם עליהן כמעט ולא שמענו בעבר.
למרות זאת, יש להתייחס בזהירות רבה לתמונה שמשתקפת באמצעי התקשורת, ולהבין שמדובר בתמונה מעוותת של המציאות. 80 אחוזים מהאנשים, במשך 80 אחוזים מהזמן, מסכימים על 80 אחוזים מהנושאים. יש שיאמרו ש-80 אחוזים הם הערכה מחמירה, ושההסכמיות רחבה אף יותר. אולם השיח הציבורי התקשורתי, מעצם טבעו, יתמקד במיעוט, אפילו במקרים בהם מדובר במיעוט קטן.
יש לזכור שאמצעי התקשורת הרגילים, ובמיוחד הרשתות החברתיות, מעצימים לאין שיעור אמירות, תהליכים ואירועים שליליים. וככל שהאמירות בוטות יותר, וככל שהאירוע אלים יותר, כך יגבר משקלו בדיווח התקשורתי.
למי שחושב ומעריך שמה שנראה כרגע הוא חסר תקדים בחומרתו ובקיצוניותו, ש'מעולם לא היתה כזו כמות של שנאת חינם', מומלץ לאתר ברשת כמה סרטונים או פשוט לקרוא כמה ספרים. אפשר, לדוגמה, לקרא על העימותים ההיסטוריים בין הרוויזיוניסטים לתנועות הפועלים. והיו לא מעט כאלו לאורך השנים. כמה סרטונים מתקופות שונות יבהירו את רמת האלימות בהפגנות סביב סוגיות שונות וכיוצא באלה. ולמי שמרגיש שמצבנו ממש רע כרגע, מומלץ לצפות בכמה סרטונים מחו"ל, מארה"ב לדוגמה, כדי לראות מה קורה ברחובות. כל אלה יעזרו מאוד להשגת הפרופורציות, הן בהתייחס למצבנו כיום לעומת מצבנו בעבר, הן בהתייחס למצבנו לעומת מצבם של אחרים.
אין בדברים האלה כדי להמעיט מחומרתן של תופעות כאלו ואחרות, מאמירות בוטות, אפילו אם מדובר במיעוט. כמו כן אין הכוונה שננוח על זרי הדפנה כאילו הכול טוב ואין מה לתקן. לנוכח החריגות הללו, ובסיומם של תשעת הימים וערב תשעה באב, כדאי לזכור שהאוייבים האמיתיים והרציניים שלנו, נמצאים מחוץ לחברה היהודית, לא בתוכה.