מ(ועדת) אור לחושך: ואדי ערה והמלחמה הבאה

האלוף איציק תורג'מן, ראש אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה היוצא, עורר סערה בריאיון איתו, כשנשאל באיזו מהירות יגיעו כוחות צה"ל לחזית (טל לב רם, מעריב, 12.11.21). הוא הודה שהוא מוטרד מאוד מ"צירי התנועה והכבישים המרכזיים וההשפעה של הפרות סדר אלימות", והוסיף כי הוא "חוזה אותו כבעל פוטנציאל משמעותי לעכב את היכולת לרכז את סדרי הכוחות של צה"ל".

ועדת אור שבחנה את האינתיפאדה של אוקטובר 2000 בקרב ערביי ישראל, עסקה גם במודעות של מקבלי ההחלטות להסלמה בחברה הערבית ולפוטנציאל שבה. דבריו של האלוף תורג'מן מעידים על מודעות רבה לנושא. פחות ברורה המודעות של המשטרה שחלק מנציגיה הקפידו על הצהרות ניטרליות מהאו"ם אודות הפרות סדר של "שני הצדדים".

הסערה התעוררה בעקבות דבריו על כך שלא ייעשה שימוש בחלק מצירי התנועה שבעבר צה"ל תיכנן לנסוע עליהם. לדעתו, "ואדי ערה זה ציר תנועה שלא נכון להתבסס עליו או להתעמת איתו. זה לא שווה את השקעת המשאבים... ויש לנו צירים חלופיים שתכננו למלחמה". בהתייחסו לבעיה התודעתית שנוצרת מכך שצה"ל חושש לנסוע על צירים מסויימים, ענה תורג'מן כי "אנחנו לא חוששים, אלא העיסוק וההתמודדות לא שווים את זה". 

גם אם מקצועית הדברים נכונים, מדובר למעשה בעוד ויתור על הריבונות והמשילות, ויתור תודעתי על ההרתעה.

כל מי שקרא את דו"ח ועדת אור, מתקשה להשתחרר מן הרושם שיש לו השפעה על קבלת החלטות גם בימינו, שנות דור לאחר הפרעות.

"בהיותו ראש ממשלת ישראל", נכתב באזהרה השנייה של הוועדה אליו, "הנחה מר ברק... את המשטרה להבטיח בכל האמצעים את פתיחת הצירים, תוך התייחסות מפורשת לכביש 65 (כביש ואדי עארה), כשהוא מתעלם מן הנפגעים הרבים ואף ההרוגים אשר היה צפוי... כי יהיו בנסיבות העניין כתוצאה מהוראה זו, ומכך שהדבר עלול להביא לידי ליבוי המהומות. בכך לא איזן כראוי בין הצורך להבטיח את החוק והסדר, לבין הצורך להימנע מפגיעה בחיי אזרחים...".

ייאמר מיד שבסופו של דבר, לאחר דיון ארוך ומפורט, בחרה הועדה שלא להאשים את ברק בחוסר איזון. אבל מרוח הדברים היה ניכר שזה לא היה בקלות, ושמדובר במקרה גבולי. לעומת זאת, חלקים נרחבים אחרים מאותו דו"ח היו ברורים וחד משמעיים בביקורת על הפעלת הכוח והאמצעים השונים של הכוחות בשטח.

מעבר לפרטים כאלה ואחרים, ייתכן שרוח הדברים בדו"ח, היא שמובילה את קבלת ההחלטות עד ימינו. "אין אנו רואים לנכון לשים תווית על אירועי אוקטובר ולתייגם כ'מרי', 'אינתיפאדה' או 'מרד'", הבהירה ועדת אור. "די לנו שנאמר, כי... נרשמו שני גלים עיקריים של אירועים... אשר נשאו אופי של מהומות קשות במגזר הערבי בתחילה, ושל עימותים אלימים והתנכלויות הדדיות בין יהודים לבין ערבים, בהמשך". 

מי שלא יתייג ולא ימשיג היום את האתגר הביטחוני הבא במונחים מדוייקים ואמיתיים, ויעדיף את מכבסת המילים 'אירועים' או 'מהומות', עלול לגלות במשבר הבא שכוחות צה"ל לא הגיעו במהירות שבה היה ראוי שיגיעו ליעדם.