אורח זר שהיה מגיע לישראל ומסתפק בהצהרותיו האחרונות של שר המשפטים גדעון סער, היה עשוי להתרשם שבישראל יש מערכת פוליטית רצינית ואחראית לכאורה, השואפת לשפר ולתקן את פני הממשל בישראל. האורח היה מתפתה לחשוב בטעות ששר המשפטים דואג מאוד לתיקון ולשיפור הממשל. אולם בפועל, כפי שיובהר להלן, ההצהרות הגבוהות של סער נובעות מפוזיציה מובהקת של שאיפות נקמה בנתניהו, והקשר שלהן לשיח על שיפור הממשל ותפקודו קלוש ביותר.
את הצעות החוק השונות לתיקון חוק יסוד הממשלה העולות לאחרונה ליווה שר המשפטים גדעון סער בהצהרות מרשימות במיוחד שעלולות להטעות. כך, לדוגמה, כתב סער בהקשר לחוק נתניהו המבקש למנוע את תפקיד הרכבת הממשלה ממי שהוגש נגדו כתב אישום: "חובתנו לקבוע הסדרים משטריים טובים יותר לעתיד, המבצרים את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. עלינו מוטלת החובה למנוע הישנות המצב אותו חוותה מדינת ישראל עד לא מכבר". בהתייחסו להצעה אחרת, להגביל את כהונת ראש הממשלה, ציטט סער את מנחם בגין על כך ש"שלטון ממושך הוא סכנה לחירות האומה ולמוסר בניה. הוא מוליד שחיתות".
אולם השיח לתיקון ולשיפור הממשל לכאורה הוא לא יותר מכסות למהלכי חקיקה, שבמרכזם האובססיה לנתניהו, בין שהצעת החוק נוגעת לו ישירות ובין שלא. יש להניח שגם שר המשפטים קרא את מגוון חוות הדעת הרציניות על הצעתו להגבלת כהונת ראש הממשלה, כולל חוות הדעת המקצועית שנוסחה במכון הישראלי לדמוקרטיה.
שחיתות וגורמיה הם מהנושאים הנחקרים לא מעט בעולם הדמוקרטי. סער יודע היטב שאין בעולם הדמוקרטי הוכחה מדעית לכך שזמן כהונה ארוך גורם בהכרח לשחיתות. המינויים הרבים שמקדמים 'תקווה חדשה' ו'יש עתיד', מבהירים שממש לא נדרש זמן רב כדי להתחיל בשחיתות שלטונית גם אם איננה פלילית. כשבגין דיבר על שלטון ממושך הוא דיבר על שלטונה הארוך מאוד של מפא"י ועל הדומיננטיות שלה שנמשכו מאז שנות השלושים בתקופת היישוב ועד לשנות השבעים. הוא לא דיבר על אישיות מוגדרת המחזיקה בתפקיד שלטוני.
כמשפטן, סער בוודאי גם למד כמה דברים על צורות משטר. הוא יודע היטב שבמשטרים פרלמנטריים, להבדיל ממשטרים נשיאותיים, אין שום הגבלת כהונה. יודגש מיד: לא רק שברובם אין הגבלה כזאת. באף משטר פרלמנטרי זה לא קיים. בהיעדר ניסיון להרפתקה כזאת, קשה מאוד לדעת לאילו התפתחויות פוליטיות זה עלול להביא. כדאי להיזכר בניסיון חסר התקדים של הבחירה הישירה וכשלונו.
כך גם הצעתו של סער למנוע ממי שהוגש נגדו כתב אישום לקבל את תפקיד הרכבת הממשלה. היכן יש הגבלה מעין זו בדמוקרטיות? מילא אם היינו במדינה שבה הפרקליטות היא גוף מקצועי מוערך הנהנה מאמון הציבור. אולם ההצעה המופרכת הזאת מגיעה על רקע מוכר וידוע לא רק של משפט נתניהו, אלא של כתבי אישום נגד פוליטיקאים שנאלצו לוותר על תפקידיהם ולבסוף יצאו זכאים.
סער מצהיר מעל כל במה שהוא מממש את הבטחות הבחירות. מתי תוגשם הבטחת הבחירות לפצל את תפקיד היועמ"ש?