עיתוי מדהים מצאו להם אביגדור ליברמן ובני גנץ, שרי האוצר והביטחון בממשלה המקרטעת, לנסות ולתקן את חוק יסוד הלאום. חוק היסוד החשוב מגדיר את ישראל כמדינת לאום של העם היהודי, וקובע כי רק לעם היהודי הזכות הבלעדית לממש בישראל את זכות ההגדרה העצמית. לא נתייחס כאן לתוכן ניסיונות התיקון. ממילא אין להם את הרוב הנדרש לתיקון חוק יסוד, ולשרידים בממשלה המכנים את עצמם ימין זו הזדמנות לעשות קולות התנגדות ימניים. אבל חשוב לדבר על העיתוי.
ומדוע העיתוי מדהים? מכיוון שהמכנה המשותף הבולט ביותר של מאות תופעות ואירועים ההולכים ומתגברים בחודשים האחרונים, ולמעשה מאז מבצע שומר החומות, הוא אחד ויחיד - הערעור על קיומה של ישראל כמדינת לאום של העם היהודי.
נחזור לרגע לאירועי ציון הנכבה ב-15 במאי בתחילת השבוע. הרי לא מדובר רק בקבוצה המציינת אירוע היסטורי חשוב, חיובי או שלילי, כחלק מהזיכרון ההיסטורי שלה. מאות ימי ציון כאלה יש בקרב כל הקבוצות והעמים. יום הנכבה איננו עוד יום זיכרון. רכיב משמעותי של ציון היום הוא תביעה מעשית, פעמים סמויה ולרוב מפורשת, שישראל תכיר באשמתה המלאה כביכול. כנובע מכך ישראל נתבעת לתקן את תוצאותיה של אותה נכבה. במילים פשוטות: לחדול מלהתקיים כמדינת לאום של העם היהודי במקרה הטוב, ולחדול מלהתקיים בכלל במקרה הגרוע והסביר יותר אם נתייחס להיכרותנו עם האוייב.
הערעור על קיומה של ישראל כמדינת לאום יהודית ניכר מאינספור אירועים. זה החל בפרעות תשפ"א בערים המעורבות, שכללו את הרפרטואר הידוע של שריפת בתי כנסת ורכוש יהודי. זה נמשך בערעור המתמשך והמתריס על ריבונות ישראל על אדמות הנגב. ולאחרונה זה ניכר באינספור אירועים של הורדת דגלי ישראל לאור יום ללא תגובה, תוך הנפה מתריסה של דגלי אש"ף או חמאס שאמורים מבחינתם להחליף את דגל ישראל.
האוייב הפנימי איננו לבד בערעור על קיומה של ישראל כמדינת לאום. הוא נתמך על ידי האנטישמיות החדשה. זוהי אנטישמיות שהחליפה את היהודים כפרטים האשמים בכל תחלואי העולם, במדינת ישראל שעתה היא האשמה בכול. מדי פעם ניכרת האנטישמיות החדשה בסטנדרט הכפול כלפי ישראל באו"ם וכמובן בכל ניסיונות החרם. אין עוד מדינת לאום בעולם, ורובן המכריע הן כאלו, שעצם קיומה כמדינת לאום נתון תחת מתקפה כמו ישראל.
חוק יסוד הלאום הוא בעיקר חוק סמלי והצהרתי מובהק שנועד להזכיר לנו, ובעיקר לנבחרי ציבור דוגמת גנץ, לפיד וליברמן, מדוע קמה מדינת ישראל ומהי ההצדקה לקיומה. אין בחוק שום פגיעה בשוויון. עתה, הם ודומיהם מדקלמים את הטיעונים השקריים נגד חוק הלאום, מגובים כמובן במכוני המחקר המתאימים, בניסיון להצדיק את התיקונים הנדרשים בו, כביכול. לעצם הטיעונים נתייחס בהזדמנות אחרת בנפרד.
ערעור עכשווי על חוק יסוד הלאום מעניק לאוייבים החיצוניים והפנימיים ניצחון סמלי ותודעתי. בעיתוי הנוכחי, הערעור הזה שופך דלק למדורת מלחמת העצמאות השנייה המתפתחת כאן.