פעם, כשעיתונים יומיים היו הדרך שבה צרכנו חדשות והיוו מקור ידע עיקרי שלנו על העולם, התפרסמו שם מדורים קבועים שעסקו בחדשות חוץ. לצד ידיעות על הנעשה בבירות אירופה ופריצות דרך מדעיות, אפשר היה למצוא בהם כל מיני ידיעות מוזרות על מדינות העולם השלישי: חוקים מוגזמים, אמונות טפלות, וגם שליטים חסרי מעצורים שקבעו מנהגים מופרעים, בדרך כלל כדי להאדיר את שמם.
נזכרתי במדורים האלו כשנתקלתי בידיעה על מתקן כליאה חדש שנפתח בארה"ב, שמיועד למהגרים לא חוקיים, ומה שמייחד אותו הוא המיקום שלו: בלב ביצה בדרום פלורידה, מוקף בתנינים ונחשים ארסיים, שמהווים את חגורת האבטחה החיצונית שלו. הכוכב הגדול של טקס הפתיחה היה הנשיא טראמפ בכבודו ובעצמו, שהתגאה במיזם החדש: כשהוא נשאל האם המטרה היא שהתנינים יטרפו את מי שמנסה לברוח הוא ענה: "זה הרעיון, אנחנו הולכים ללמד אותם איך לברוח מאליגטורים, אם הם יברחו מהכלא".
בתי כלא הם מסוג הדברים המאוד חשובים שהמדינה בונה ומתחזקת, אבל לא ממש מתגאה בהם. כמו שפוליטיקאים לא ממהרים להצטלם בטקס חנוכה של בית עלמין או מתקנים לטיפול בפסולת, כך מתקני כליאה הם לא בדיוק זירה אטרקטיבית בהשוואה, נניח, לסיום קורס טייס, חנוכת קו רכבת חדש או הנחת אבן פינה למכון טכנולוגי.
אבל טראמפ הוא לא פוליטיקאי רגיל, ומי שמכיר אותו יותר מיומיים מבין שבשבילו זה מיקום מושלם: לא רק שהוא מצטייר כחזק בתחום של הגירה – אחד התחומים החשובים ביותר לאמריקאים, ובמיוחד לאלה שבחרו בו - אלא הוא גם עושה את זה במקום שנראה כמו זירה של תכנית ריאליטי אכזרית במיוחד: המחשבה המצמררת על בני אדם שנטרפים בידי חיות, הופכת להיות כמעט הפוגה קומית אצל טראמפ, כאילו איזה מפיק או תסריטאי נתן לו טיפ כיצד להלהיב עוד יותר את הקהל שלו, ולהפוך את כל העניין למעיין קרב גלדיאטורים מודרני.
מיד כשקראתי את הכתבה חשבתי לעצמי מה היה קורה אילו ישראל הייתה מודיעה על מתקן כליאה כזה, שמיועד למחבלי נוח'בה שהשתתפו בטבח שמחת תורה. רק נזכיר, בפלורידה נכלאים ב'מתקן התנינים' בני אדם שכל פשעם הוא הגירה בלתי חוקית, שברוב המכריע של המקרים נעשתה כדי להבטיח לעצמם ולמשפחותיהם חיים טובים יותר. לא גנבים, לא אנסים, בטח שלא רוצחים.
במקרה ההיפותטי שלנו, מחבלי החמאס ביצעו את הגרועים שבפשעים האנושיים והתגאו בהם, ובניגוד למהגרים האומללים, הם גם בעלי הכשרה צבאית ומוטיבציה בלתי נגמרת לחזור על מעשיהם אם רק יקבלו הזדמנות נוספות – כפי שהם בעצמם מצהירים בגלוי. ובכל זאת, ברור שאם ראש הממשלה נתניהו היה מקיים מסיבת עיתונאים במתקן כליאה שמוקף בתנינים ומדבר על האפשרות שהם יטרפו את מי שינסה לברוח, הוא היה מקים עליו סערה עצומה, ומחריף עוד יותר את הביקורת והקריאה לחרם נגד ישראל.
להתייחס נכונה לטראמפ
אז מדוע אצל טראמפ זה עובר כמעט חלק? קודם כל, כי מדובר בארה"ב. המעצמה מספר אחת בעולם, לפחות כרגע, לא נוהגת לתת דין וחשבון לאף אחד – לא בהפעלה של כוח מול מדינות אחרות, ולא במדיניות פנים קשוחה. זה משהו שמגיע עם המעמד המיוחד שלה. מה כבר יכול להרוויח מנהיג אירופי אם ייכנס לעימות מול האמריקאים? שום דבר. לכן, גם במקרים המובהקים ביותר, הם מקסימום מגמגמים איזה משפט על 'החשיבות של הבטחת הזכויות', או משהו בסגנון הזה, כדי לשלם מס שפתיים לארגוני זכויות האדם. בסין, רוסיה ושאר העולם לא יתייחסו לכך מהסיבה הפשוטה שהם בעצמם מחזיקים אנשים בתנאים הרבה יותר גרועים – עם או בלי תנינים.
שנית, כי מדובר בדונלד טראמפ. נדמה שאין דבר שהאיש הזה יעשה שעוד יוכל להפתיע אותנו. לא רק שהוא לא מפחד מביקורת; הוא ממש נהנה ממנה. גם בקדנציה הראשונה שלו הוא אהב להתקוטט עם יריביו, להעליב את המבקרים שלו וללכת על הגבול, או כמה צעדים אחריו. לקראת חגיגות ה-250 של ארה"ב, שיתקיימו בשנה הבאה, טראמפ הודיע שיערוך קרב של אומנויות לחימה משולבות על מדשאות הבית הלבן, וליצור מחזה שספק אם הנשיאים הקודמים שישבו שם, מסוגלים בכלל לדמיין.
כאשר טראמפ במהלך של כמה שבועות מפציץ באיראן, מפיל את השווקים בעולם, מנסה לסיים את המלחמות באוקראינה ובישראל, להדיח את נשיא הבנק המרכזי ומקדם את עצמו כמועמד לפרס נובל לשלום – מתקן הכליאה הזה בפלורידה הופך לעוד אחד מהדברים האלה שהנשיא עושה.
מדינת ישראל היא המקום בו הנשיא טראמפ זוכה לפופולריות הגדולה ביותר מחוץ לארה"ב. מכאן, טראמפ מצטייר כאחד שלא דופק חשבון, מדבר דוגרי, ומצליח להזיז דברים שנחשבים בלתי ניתנים לשינוי. הוא תומך בישראל, פועל נגד המתנגדים שלה בתוך ומחוץ לאמריקה, ומאפשר לנו חופש פעולה כמעט מלא. האנשים שהוא מינה לתפקידים כמו מזכיר המדינה, שר ההגנה ושגריר ארה"ב בירושלים (נזכיר שהעברת השגרירות לשם רשומה על שמו), הם תומכי ישראל מובהקים, ונראה שהוא נותן לנו אור ירוק לכל דבר.
אבל לטראמפ יש צד שני, וכל מי שמתלהב מהישירות והאגרסיביות של סיפור התנינים צריך לזכור שהאיש הזה יכול בקלות להתהפך עלינו. לא תהיה לו שום בעיה לכפות על ישראל הסכמים מדיניים או מהפכות כלכליות, אם הוא ירגיש שזה מה שמפריד בינו לבין תהילה וגדולה, וכמו עם הכלא בפלורידה – הוא יעשה את זה בצורה מוחצנת, מוגזמת וקצת אכזרית.