באיזו מציאות אנחנו חיים? במציאות טובה? רעה? "והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך לשמר לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך ה' אלוקיך עליון על כל גויי הארץ ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול ה' אלוקיך".
את המילה השגה ניתן לפרש בכמה משמעויות. אפשר לומר "ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך", כלומר, יגיעו אליך יותר ברכות ממה שבכלל ציפית. או שאפשר לומר, שהאדם יקבל כל כך הרבה, עד שהוא כבר יימלט מהברכות, וכן על זה הדרך.
הכתב סופר מביא הסבר מעניין נוסף: הברכה היא שנזכה לראות את הברכות כל הזמן. פעם, הדרך להתעשר הייתה לעבור ממקום למקום. לזהות מקום עם פוטנציאל חדש, עסק חדש שמתחיל להתחמם, ולהגיע במהירות לשם ולעסוק בזה. אנשים עזבו בתים ומשפחות, ומשקיעים אך ורק בזה.
הפסוק שלנו אומר משהו אחר. "ובאו עליך", זאת אומרת שהאדם לא צריך להתאמץ ולרדוף אחרי הברכות אלא הן יבואו ישירות אליו. לפעמים הברכות באות בדרך שבה אנחנו צריכים לפתוח את העיניים על מנת לראותן, ולפעמים לא צריך לפתוח את העיניים בשביל לראותן. הן פשוט נמצאות סביבנו.
אם נסתכל על ימינו, נבין שזכינו לחיות בדור שבו הברכות נמצאות סביבנו. בטח בשבוע שבו אנחנו רואים מאורע היסטורי שבו שליח שלנו, ב-OU, יוצא לאבו דאבי בשביל להכשיר שם את המטבח לקראת בואה של המשלחת הישראלית, שהגיעה בטיסה מעל סעודיה כדי לנרמל את היחסים בין המדינות. כל זה רק כי הם לא רצו להגיע למצב של היעדר מזון כשר לאורחיהם היהודים.
דווקא בימי אלול, זמן חשבון הנפש, אנחנו צריכים להתבונן בכל הדברים שנחשבו בעינינו בשנה שעברה ברורים מאליהם וייתכן שאפילו לא ראינו בהם ברכה. היינו עסוקים במחשבות על המושב שניתן לנו בבית הכנסת לימים הנוראים, והנה השנה אנחנו רק מצפים שיאשרו להגדיל אפילו במעט את מספר המתפללים בבית הכנסת. שיהיו מספיק תוקעים לכל מנייני החצרות, ושהשמש לא תהיה חמה מידי. פתאום אנחנו מסתכלים אחורה ומבינים עד כמה טוב היה לנו.
למרות שהקורונה הביאה עימה אתגרים רבים, היא גם עוזרת לנו לראות את כל הברכות שעטפו אותנו בחסדי שמים כל הזמן; שכל מה שחשבנו למובן מאליו, היה בבחינת ברכה גדולה. אנחנו כבר לא יכולים ללכת לאירועים, להתחבק עם חברים, לבלות במופעים. הכל נעצר כדי שנשים לב לכל אותן הברכות שזכינו בהן. בנוסף יש לא מעט אנשים שבזכות הקורונה והזמן הממושך עם המשפחה, גילו מחדש את הקשר עם הילדים, הנכדים, האחיינים, וגם עם האישה. זו הברכה גדולה ביותר שזכינו בה.
נזכור תמיד שב"ה יש שפע בעולם ונגיע למצב שבו אנחנו מרגישים, שהברכות הן אלו שרודפות אחרינו, כדי שנוכל להתבונן פנימה ולראות את "השקיפה ממעון קודשיך מן השמיים וברך את עמך ישראל", ושלא נשכח להודות על כך, כפי שהפרשה מלמדת אותנו.
הרב אבי ברמן, מנכ"ל OU ישראל