נאמר בגמרא (חולין, קל"ט ב'): "המן מן התורה מנין – המן העץ (בראשית ג' י"); אסתר מן התורה מניין – ואנוכי הסתר אסתיר (דברים ל"א י"ח); מרדכי מן התורה מניין – דכתיב מר דרור" (שמות, ל' כ"ג).
מדרש זה מעלה שאלות רבות. העיקרית: מדוע הגמרא מחפשת מקור בתורה לדמויות המגילה? הרי מדובר בתקופה אחרת לגמרי. שאלה שניה מעלה תמיהה על המקור שנמצא בתורה לדמויות, שאינו נראה קשור לדמות עצמה. לדוגמה: האם לא היה עדיף למצוא מקור בתורה שבו המילה המן תיכתב גם באותו ניקוד של המן הרשע? למשל, המן שאותו אכלו ישראל במדבר 40 שנה: "ובני ישראל אכלו את המן" (שמות ט"ז ל"ה). כך גם לגבי המקורות בתורה לשאר הדמויות, שאין ביניהן לאיזכור בתורה שום קשר לכאורה.
אפתח בקושיה השניה: לעניות דעתי, הגמרא ניסתה להביע במדרש זה משהו מהותי שעמוק יותר מעבר לחיפוש של מילה שנשמעת דומה לשם הדמות במגילה. היא ניסתה להביע את מהותה של הדמות. לדוגמה: המן – לא סתם נתקשר לסיפור עץ הדעת. רש"י קושר בין העצים, בין עץ הדעת לעץ שעליו יתלה המן. שמו של המן נקשר לפרשת עץ הדעת בגלל מעשיו: מעשיו של הצורר שמזרע עמלק היה, מקושרים לנחש הקדמון. שניהם באו והטילו ספק ביד המכוונת של הקב"ה בעולם. שניהם טענו כי הכל מקרה הוא. אין השגחה. לכן אין פלא, שהתיקון לקילקול של המן הינו הסתר, שמקורו בתורה הינו דווקא בהתגלות ה' דרך הסתר הפנים.
וכך לגבי שמו של מרדכי, שמקורו על פי דרשת חז"ל הוא בבושם שמן המשחה שבמשכן. כולו מזון לנשמה, כנגד החיצוניות של עמלק.
ומכאן נחזור לשאלה, למה מחפשת הגמרא מקור בתורה לרוע של המן, או לתיקון של אסתר ומרדכי להמן? התשובה היא, שאם יש רוע בעולם כמו הרוע של המן ועמלק, רוע זה חייב להיות חלק מתהליך אלוקי של תיקון העולם. וכשם שהקב"ה ברא את הכוח של הרע, כך מיד ברא לו את תיקונו. הכל מאת ה'. כל המתרחש, כולל פיגועים וקשיים נוספים שאנו חווים בעולמנו, נבראו עוד לפני שנברא העולם (שהרי התורה קדמה לעולם), כחלק מתהליך אלוקי לתיקון העולם.
באותה מידה ניתן להבין את המופיע בגמרא במסכת סוטה (ב' א'): "ארבעים יום קודם יצירת הוולד, בת קול יוצאת ואומרת, בת פלוני לפלוני". עוד לפני יצירת הוולד, הקב"ה בורא לו את בת זוגו, שהיא בעצם התיקון שלו, והכל בתיכנון קפדני של הקב"ה. בן הזוג מאתגר אותנו לתקן את מה שחסר, ולא שלם, בנו. לכן בן הזוג שלנו הוא התיקון שלנו. אני שומעת בקליניקה שלי כמטפלת זוגית כל כך הרבה פעמים את הטענה, שהדבר שהכי אוהבים בבן הזוג הינו הדבר שגם הכי קשה איתו. זהו התיקון שלנו, שנברא עבורנו עוד מקידמת קיומנו.
כחלק מההבנה שזוגיות ומשפחה הינה חלק מהתיקון של העולם, ושל כל אדם ואישה באופן פרטני, הקמנו את המרכז למשפחה במכללת אורות. וכחלק מחגיגות הפורים המתקרב, החלטנו ליצור תיקון לכך, שנשים רבות, מרגע שמתבגרות ונהיות נשים, עסוקות בלחגוג את פורים דרך ילדיהן, או הבעלים שמשתכרים וחוגגים בסעודת פורים, אך שוכחות לחגוג בעצמן. לפיכך יומיים לפני פורים, מיד לאחר ששולחים את הילדים מחופשים לבית ספר, יצרנו חגיגה נשית, שכוללת צחוק והומור, יחד עם תובנות עמוקות לפורים: יום של שמחת הגוף, ושמחת הנשמה, הפעם עם הופעה של אודליה ברלין, סטנדאפ של צופיה לקס, הרצאה של מאור קפלן ועוד. מוזמנות בשמחה.
ד"ר ציפי ריין, מנהלת המרכז למשפחה במכללת אורות, פסיכולוגית ומטפלת זוגית