מי היה, בעצם, מלך החזנים יוסלה רוזנבלט? מתי חי, היכן, באלו מישרות חזניות נשא, מתי נולד ומתי הלך לעולמו? מי היא משלחת מלבסקי, ולמה משפחת מלבסקי דווקא ולא החזן שמואל מלבסקי? ומחייה החזנות בישראל מרדכי סובול – מתי בא לעולם ומתי נסתלק ומה היו הכשרתו המוסיקלית והישגיו המוסיקליים? ומיהו אופיר סובול, במקרה שלא ידעתם? ועל חזן ושמו איזידור לויט שמעתם? ודוד פוטרמן? ונאוצ'יצ'ל פייר משטרסבורג?
תשובות מלאות לכל השאלות הללו, ולכל שאלה נוספת בסוגיות עולם החזנות, נענות לפרטי פרטים, באנציקלופדיה המונומנטלית המסכמת כמעט את כל הידע המצוי בעולם החזנות, שהוציא לאור באחרונה המוסיקולוג חגי אפרתי (68), שהוא עצמו נחשב לאנציקלופדיה מהלכת בכל הנוגע לעולם החזנות המופלא והמרטיט, שמעורר עד היום עניין וסקרנות בקרב מיגוון קהלים, שומרי מצוות ושאטינם כאלה, חרדים ודתיים ואפילו כאלה שאינם בני עדות אשכנז.
בספרו המקיף מופיעות מאות סקירות ביוגרפיות-מוסיקליות על מאות חזנים שירדו לפני התיבה בקהילות ישראל בארץ ובעולם, מאז באה החזנות לעולם, והכל מפורט בדקדקנות, עם צילום ועם כל הפרטים הרלוונטיים. ממש אנציקלופדיה מפורטת, שכל חובב חזנות מושבע לא יוכל בלעדיה.
ספרו המונומנטלי של אפרתי נכתב באהבה עמוקה לעולם החזנות, כיאה למי שהחל את דרכו המוסיקלית כבר בגיל 5, בעידודם של הוריו, אצל המורה המיתולוגית חוה פרידלנדר מרמת גן. אפרתי עצמו שימש חזן בקהילת התחיה בר"ג במשך רבע יובל שנים, וכן שימש בחזנות בפלטבוש שבניו יורק, בהמפסון שבמדינת וירג'יניה, בוודברידג' שבניו ג'רסי, ובשנים האחרונות בקארלסרוהה, ביער השדור בגרמניה. בין לבין שר במקהלות חזנים למיניהן, ובראשן מקהלת יובל של ד"ר מרדכי סובול מאז הקמתה לפני 31 שנים, לצידם של ענקי עולם החזנות: משה גנטשוף, שמואל ויגודה, יעקב ברקין, לואי דנטו, משה שולהוף, דוד בגלי, משה שטרן, חיים אדלר, יצחק מאיר הלפגוט, האחים הרשטיק, ורבים אחרים.
בנוסף למידע האנציקלופדיה גיאוגרפי שמביא אפרתי בפירוט רב בספרו, פותח את הספר מסה ארוכה העוסקת בעצם המונח חזנות, על שלוש משמעותיו: היכולת לעבור לפני התיבה, אופן שירת החזן, ואמנות מיזוג המילה הכתובה עם הצליל המסורתי.
ועוד מביא אפרתי בפתח ספרו את הנוסח המלא של הספר הדקיק 'אזהרות לחזנים' שמחברו אנונימי, שממנו נותר בעולם עותק יחיד שנשמר בספריית שטראשון בווילנה: "יתן החזן נגד עיניו כי הוא במקום כהן המתעסק בעבודה לכפר על העם, כי תפילות כנגד תמידים תיקנום... כשאומר איזה פיוט בחגים ובמועדים ישתדל שיהיה מן הניגונים המנענעים לב בני אדם ומביאים מורא ופחד... לא יתגאה החזן בהשמעת קולו אלא יברך ויכבד מי שחננו"...