לאחר שפתחנו את חומש הפקודים בשבת שעברה, וקראנו "נשוא את ראש בני קהת", אנו מוצאים שפרשת נשוא ממשיכה את מניין בני הלווים. בשבת זו נקרא: "נשוא את ראש בני גרשון גם הם", וגם את "בני מררי". כל אחד משלושת השבטים הללו, נושא חלקים שונים של המשכן. כאשר עם ישראל נע במדבר, נשאו בני קהת את ארון ברית ה' ואת השולחן, את המזבח והמנורה. בני גרשון נשאו את מכסה התחש ואת יריעות המשכן, ואילו בני מררי נשאו את הקרשים ואת הבריחים, את העמודים והאדנים, את היתדות והמיתרים.
אם נסתכל לעומק, נראה שאנו מוצאים כאן דפוסי התנהגות רבים של בני האדם ומצבי חיים שונים, שבהם הם נתקלים. תפישתם של בני קהת מסמלת היטב את הראייה האופטימית על עולמנו. אנו מבחינים שגם בעת מיפגש עם הקושי ועם מורכבות חייו של האדם, בני קהת מביטים דווקא אל התוכן הפנימי, אל שורשם של הדברים ומהותם. מבט על השורש מגלה, שהכול מגיע מתוך מידת ההטבה של בורא העולם. גם הקשיים והאתגרים הרבים מתפרשים כנקודת מיפנה של חיוב. עבודתם של בני קהת היא לשאת את הארון וחלקיו הפנימיים של המשכן, שמבטאים את ההתבוננות המעמיקה והפנימית שלהם על חייהם.
אצל בני גרשון נאמר: "נשוא את ראש בני גרשון גם הם". ישנם לא מעט מצבים בהם האדם אמנם חש שהוא מחובר, אך החיבור אינו שלם, ולעיתים אף רופף. החיבור המלא בעבודת ה' לאותה מציאות של הטבה ושל הבנה שריבונו של עולם רוצה להיטיב לנבראים, אינה המידה הראשית של בני גרשון. הם מרגישים קרובים, אך לא מעט פעמים גם רחוקים מאותו אור א-לוהי גדול. לכן מצווה עליהם התורה: "נשוא את ראש בני גרשון גם הם". אנו למדים מכאן, שנדרשת התבוננות מעמיקה ופנימית הרבה יותר. מתוך התבוננות שכזאת יוכלו גם בני גרשון להכיר ולהבין שכל הקורה בעולמנו הוא לטובה ומאיתו יתברך.
כעת הגענו לבני מררי. ניתן לומר עליהם שהם מסמלים את אותם אנשים שחווים מרירות ואינם מסוגלים להרים את הראש כלפי מעלה, להסתכל קדימה אל האור ולראות את הטוב המתגלה בעולמו של הקדוש ברוך הוא. עבודתם של בני מררי היא לשאת את הקרשים, את העמודים והיתדות – אותם חלקים חיצוניים, שהם הקשים ביותר מבין חלקי המשכן, ומסמלים את חוסר היכולת לגלות גמישות ואלסטיות כלשהם. בחווייתם של בני מררי, הגילוי הינו מרירות.
עצתנו איפוא לאותם אלו שמרירים בעולמנו, שכדאי להתחבר דווקא לחוקיות הבריאה, שנטע ריבונו של עולם ביקום, ולהיטיב להבחין באירגון ובסדר שבו עולמנו נתון. מתוך אותה התבוננות והסתכלות עמוקה יותר, יבינו אותם 'מרירים', שאמנם המרירות הינה חלק אינטגרלי כיום מהמיבנה של העולם, אך לא כך יהיה לעתיד לבוא. מפני שמטרת העל היא ההטבה הא-לוהית לכל הנבראים. גם אותם מרים שבתוכנו, יכולים למצוא מתיקות בתוך מציאות ה' בעולם. כל שעלינו לעשות הוא רק להתבונן יותר לעומקם של דברים ולחשוף אותה.
הרב שלמה לוי, נשיא הגרעין התורני וראש ישיבת ההסדר ראשל"צ