מורשת

נדבן מעולם אחר: סיפורו של המיליארדר היהודי-אמריקאי אלי ברוד שהלך לעולמו בגיל 87

הילד היהודי שגדל חסר כל בשכונת הברונקס והפך לאחד מעשירי המדינה, היה "עוף מוזר" בעולם הפילנתרופיה: "כשאלי נותן - זה כמו לנהל מו"מ עסקי. אבל בסופו של דבר זה לא משנה כי הטוב עדיין נעשה"

אלי ברוד ז"ל
צילום: REUTERS

המיליארדר והנדבן היהודי-אמריקאי, אלי ברוד, נפטר בערב שבת האחרון בגיל 87 לאחר מאבק ארוך במחלה קשה. דוברת מטעם קרן אלי ואדית ברוד אישרה את דבר פטירתו ל'ניו יורק טיימס': "בערב יום שישי, לאחר מחלה ממושכת, ברוד נפטר במרכז הרפואי ארז-סיני בלוס אנג'לס".

ברוד נולד בשכונת ברונקס שבניו יורק בשנת 1933, בן יחיד לזוג מהגרים יהודים חסרי כל מליטא. בשנת 1940, עברה המשפחה לדטרויט שם למד ועבד בעבודות מזדמנות, כולל מכירת נעלי נשים ופינוי אשפה. בגיל 22 סיים לימודים לתואר ראשון בראיית חשבון באוניברסיטת מישיגן והוכרז כרואה החשבון הצעיר במדינה. באותה שנה התחתן עם אדית לוסון - בת למשפחה של קבלנים.

בתחילת דרכו המקצועית, הועסק ברוד כרואה חשבון בחברת בנייה מקומית של דונלד ברוס קופמן - דודה של אדית. לאחר שנים של עבודה משותפת, השניים הפכו לשותפים ויחד הקימו את KB Home (ראשי התיבות של שמות המשפחה שלהם) - חברת בנייה פרטית שהפכה להצלחה אדירה והייתה הראשונה להיסחר בבורסה.

לאחר שכבש ומיצה את תחום הנדל"ן, עבר ברוד ללוס אנג'לס ורכש את חברת הביטוח Sun Life Insurance Company of America  - חברת ביטוח קטנה מבולטימור - ושינה את שמה ל-SunAmerica.

28 שנים לאחר מכן, בשנת 1999, הוא מכר אותה לענקית הביטוח AIG בעבור 18 מיליארד דולר. "אם אתה משחק כל הזמן על בטוח, לא תגיע רחוק", הסביר מאוחר יותר.

בראיון שהעניק לעיתו ה'טיימס' בשנת 2010, סיפר על המעבר ל"עיר המלאכים": "אתה יכול להגיע לעיר הזאת כמו שאני עשיתי לפני 40 שנים בלי הרקע הנכון מבחינה משפחתית, פוליטית או דתית, ועדיין להתקבל אם אתה מוכן לעבוד קשה, להעלות רעיונות טובים ולגרום לדברים לקרות".

ההצלחה הכלכלית, שהכניסה אותו לרשימת 500 העשירים של מגזין Fortune עם הון פרטי המוערך בכ-6.9 מיליארד דולר, אפשרה לברוד לפרוש מעיסוקיו, להפוך לאספן אמנות מוביל ולעסוק בפילנתרופיה במשרה מלאה.

הוא הקים שתי קרנות: הקרן לאמנות רחבה, שתמכה במוזיאון לאמנות עכשווית בלוס אנג'לס שעמד בפני קריסה כלכלית, הקימה מוזיאון לאמנות מודרנית על שמו ועזרה במימון אולם הקונצרטים החדש של וולט דיסני; וקרן אלי ואדית ברוד, שתומכת במחקר רפואי וחינוך ציבורי. במסגרת קרן זו הקימו ברוד ואשתו את מכון משותף לאוניברסיטאות הרווארד ו MIT למחקר גנומי בהשקעה של מאות מיליוני דולרים ותרמו מיליון דולר להקמת מוזיאון להיסטוריה יהודית-אמריקאית בפילדלפיה.

לאורך השנים, העניקו הקרנות של ברוד מענקים ותרומות בלמעלה מ-4 מיליארד דולר.

אלא שהנדבנות של ברוד לא הייתה דומה בשום צורה לזו של נדבנים אחרים. מקורבים לו סיפרו לאורך השנים כי התעקש להיות מעורב בכל מיזם וליווה באופן אישי כל פרויקט כדי להבטיח שזה אלו אכן עומדים ביעדים שהגדיר עבורם.

"כשאלי נותן, זה כמו לנהל משא ומתן עסקי", תיארה לינדה רזניק, חברת דירקטוריון במוזיאון לאמנות במחוז לוס אנג'לס, את העבודה מול ברוד בכתבת פרופיל ל'טיימס' בשנת 2010. "זה לא אלטרואיסטי. זו לא צדקה עיוורת. אצל אלי יש הבדל בין להיות נדיב לבין לתת צדקה. אבל בסופו של דבר זה לא משנה כי הטוב עדיין נעשה".

יהי זכרו ברוך!

תגובות