"וברננה נעלה..."

אווירת חג שררה ביום ראשון בהר הבית, ולא רק בגלל היותו היום האחרון משבעת ימי התשלומין של חג השבועות. הפתיחה המחודשת של הר הבית ליהודים אחרי 19 יום שבהם היה סגור, היכתה בתדהמה את הפסימיות, את אווירת הנכאים של 'אחרי המלחמה', והזרימה משב רוח צונן ומעורר חדווה בקהילת עולי הר הבית, הגדלה ומתעצמת.

מפחי הנפש הגדולים שקדמו ליום פתיחת הר הבית, העצימו מאוד את תחושות השמחה שפרצה כאשר שער הר הבית נפתח, ומאות יהודים החלו לזרום פנימה.

19 שנים נמנע מיהודים לעלות להר הבית, בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים. 19 יום נמנע מיהודים לעלות להר הבית בחודש האחרון. ב"ה, הפעם הסגירה היתה קצרה לאין ערוך. קצרה הרבה יותר אפילו מסגירת הר הבית לפני 20 שנה.

פתאום הצטערתי על הצלחת הקמפיין שלנו

שבועיים לפני כן, ביום חג שיחרור ירושלים, לא עלו יהודים להר הבית לראשונה מזה שנים רבות. בהיבט האישי אירועי היום הזה היו מבלבלים מאוד. העלינו עשרות פרסומים במדיה ובתקשורת המעודדים וקוראים לציבור לעלות להר הבית ביום שחרור ירושלים, מתוך הבנה כנה,  שהריבונות שלנו על ההר וההתקדמות במצוות המקדש תלויה כיום בעיקר בנוכחות היהודית הפיזית במקום.

הקמפיין האינטנסיבי והמושקע הביא בבוקר יום ירושלים אלפי יהודים שהתייצבו בשער ההר וחיכו לפתיחת ההר ליהודים. עבדתי קשה מאוד ללא הפוגות שינה כמעט, כדי להביא את הציבור להר והייתי משוכנע שההר יפתח ליהודים ביום הזה, גם בעקבות ניסיון העבר, כשהר הבית כבר נפתח ביום ירושלים גם כשזה חל ברמדאן, אבל בעיקר בזכות ההיכרות עם המערכת המשטרתית והממשלתית שרצו מאוד בפתיחת ההר ביום הזה.

בטחתי בוודאות של מאה אחוז, שההר יפתח ביום הזה בדיוק כמו בכל יום אחר במשך השנה שההר אמור להיות פתוח בו. אלו היו גם המסרים שקיבלנו מהמפקדים הבכירים ששהו בשטח בבוקר החג. ראיתי את המפקדים בשטח, ראיתי את המאמצים שעשו לרוקן את ההר וראיתי בעיניים שלהם את האכזבה מההנחיה המדינית שנחתה עליהם. דבר אחד היה ברור שם לכל השוטרים במרחב: ברגע שההנחיה המדינית תאפשר את הפתיחה, המשטרה מסוגלת ותעמוד בזה.

חוץ מההפסד האישי, כאב לי בעיקר על רבים אחרים שסיפרו לי, שהגיעו ממרחק שלוש שעות נסיעה ויותר, והיו אפילו שהגיעו מאילת כדי לעלות ולא הצליחו להיכנס. הייתי המעודד הישיר שעודד הגעתם של רבים. אלפים שנחשפו לקמפיין שלנו ולפרסומים שלי. חלקם הגיעו להר הבית על סמך הצהרתי שההר יפתח ליהודים ביום החג, ואחרי שעות של המתנה התאכזבו לגלות שההר לא יפתח. באופן מוזר הצטערתי שהצלחנו.  הצטערתי על הצלחת הקמפיין שלנו, שהביא  להר אלפים, שמצאו את שעריו חסומים בפניהם.

בהמשך נרגעתי והבנתי שההיפך הוא הנכון. אני צריך לשמוח על כל יהודי נוסף שהבאנו. כי זה מה שמשנה את המציאות בהר, וזה מה שגורם לרשויות לשפר עוד יותר את המדיניות בהר הבית, שאכן הולכת ומתקדמת. כיום יהודים כבר מתפללים בהר הבית מדי יום, שחרית ומנחה ללא הפרעות.

בימים שלאחר מכן ולמרות שהחג המוסלמי הסתיים, הר הבית נשאר סגור ליהודים בשל החלטה מדינית, בעקבות מבצע 'שומר החומות', שפרץ בעיצומו של ריקוד הדגלים שבוטל.

קול תפילה ושיעורי תורה

דובר "מטה ארגוני המקדש" אסף פריד עם מפקד המחוז ניצב דורון תורג'מן

צילום: דוברות

וכגודל האכזבה, כך גודל השמחה שפרצה השבוע בפתיחת הר הבית ליהודים ביום ראשון. אחרי שלושה שבועות של סגירה וניתוק מהר הבית, הוא נפתח מחדש ליהודים. קול התפילה חזר למקום, שיעורי תורה שוב הדהדו במקום הקדוש וההתרגשות הייתה בשיאה.

גם אני אישית לא התייאשתי מהאכזבות הרבות. קמתי השכם בבוקר ומיהרתי לטבול. לא דומה טבילה רגילה לטבילה שלפני עליה להר הבית ולא דומה טבילה שלפני עליה 'שגרתית', לעליה מיוחדת שכזו. מיהרתי לרוץ וכבר בשש וחצי התייצבתי בשער הכניסה. אט אט הצטרפו יהודים נוספים, ובשבע כבר היינו שם כמה עשרות.

הייתי בקבוצה הראשונה שעלתה להר אחרי 19 יום שלא היו בו יהודים מן השורה, פרט  לשוטרים. השירה העוצמתית והנרגשת לפני הכניסה, הדהדה ונשמעה עד רחבת הכותל. עם הכניסה בשער ההר בירך הרב אליהו וובר את ברכת הטוב והמטיב בשם ומלכות, בשמחה ובהתרגשות. התפללנו תפילת שחרית אל מול מקום המקדש וכשהגעתי למילים "ותחזינה עינינו בשובך לציון" ההתרגשות גאתה.

הרב וובר עולה כבר מספר שנים מדי יום להר הבית, בראשות קבוצת אברכים, להתפלל תפילת שחרית במניין, ולאחר מכן מעביר שם שיעור דף יומי. הוא הודה לכל מי שעשה מאמצים לפתוח את ההר ובירך בהר הבית את הגורמים הרבים ששקדו על פתיחת הר הבית: את מפקח המחוז דורון תורג'מן, שעשה בימים הללו מאות שעות במקום; את מפקד המרחב נתי גור; ומפקד המקומות הקדושים דני מזרחי. הם נלחמו על המקום מלחמה של ממש.

ההר היה כמעט ריק ממוסלמים ביום הזה. צעירים שניסו להגיע ולהפריע, נחסמו על ידי המשטרה בכניסות להר, ואלו ששהו בהר 'נכלאו' על ידי השוטרים בתוך המסגד. חמישה מוסלמים, חלקם וואקפיונרים שניסו להפריע ולהתקרב לקבוצות שלנו, נעצרו מיידית על ידי השוטרים במקום, נלקחו לתחנת המשטרה והורחקו מההר. המשטרה אף שתלה שוטרים מחופשים בתוך קבוצות היהודים כדי להפתיע מתפרעים מוסלמים, שינסו להתנכל ליהודים וינסו לתקוף אותם.

הרב שמואל מורנו (אחיו של סא"ל (מיל') עמנואל מורנו הי"ד) שעולה מדי יום לתפילת מנחה על ההר, אמר לי בהתרגשות: "אנחנו זוכים לראות שהירידה היתה לצורך עליה גדולה, ויש עליה גדולה של התעוררות שמבינים שהליבה והלב זה המקום הקדוש הזה".

הרב יצחק ברנד מרבני 'בני עליה' של אגודת החרדים העולים להר הבית, שעלה גם הוא להר, סיפר לי על העלייה שלו ועל התפילות שלו בהר: "ברוך השם, היום זה היום התשלומין של חג השבועות. זכינו לעלות להר הבית לקיים את המנהג המיוחד של זכר לעליה לרגל, ואחרי כמה ימים שההר נסגר, זכינו היום לעלות. זה מאוד מרשים, ציבור גדול. לפני הכניסה שרנו זמירות ותישבחות, ובהר הבית התקיימה תפילת מנחה עם חזרת הש"ץ ועם כל דקדוקי ההלכות של תפילה בהר הבית. זו מצווה לחזק את העניין של העלייה להר הבית".

הרב פסח הלפרין עולה גם הוא מדי יום. הוא שיתף אותי בחששות שלו, שעלו בו כששמע שההר נסגר: "לפני 20 יום כשקיבלתי את ההודעה הקשה שהחליטו לסגור את הר הבית, ואחר כך כשגם לפי הכללים הרגילים שנהגו עד היום בהר הבית הודיעו שהר הבית ימשיך להיות סגור. קיבלתי את זה בצורה מאוד קשה. מי שקצת מכיר את ההיסטוריה של הר הבית, לפני קצת יותר מעשרים שנה היו מהומות וגם אז סגרו את הר הבית עד להודעה חדשה וההודעה החדשה הגיעה רק אחרי שנתיים וחצי. כבעל ניסיון, מאוד פחדתי מהדבר הזה. אין פה איזו שאלה ביטחונית מקומית. יש פה איזשהו שימוש בהר הבית כקלף מדיני או משהו כזה. חשבתי זהו. לפחות שנתיים וחצי זה הולך להיות סגור".

 ואז הוסיף: "ברוך השם היום אנחנו רואים שהדבר הזה נמשך רק קצת יותר משבוע, ונשאלת השאלה מה גרם לדבר הזה? הדבר היחיד שאני יודע ששינה את המציאות הזאת, זה הפער העצום בין כמות העולים שיש היום לבין כמות העולים שהייתה אז. אז הר הבית לא היה נושא שמעניין את עם ישראל. היו פה כמה אנשים בודדים, באמת חלוצים, שבזכותם עם ישראל היום מחובר לזה. אבל עם ישראל לא היה שם. היום עם ישראל נמצא פה ואנחנו רואים את זה בצורה מאוד ברורה שכשאתה נמצא במקום, אתה משפיע".

יצאתי מההר בתחושה עילאית ובשמחה, ובפעם המי יודע כמה גם עם הבנה שהשינוי וההתקדמות בהר היא באמצעות העליה אליו. פניתי לחברים שרוצים לחזק את ריבונות על ישראל בארצו: תטבלו, עלו להר הבית בימים א'-ה' בין השעות 7 בבוקר עד 11, או בצהריים בין 13:30 ל-14:30, ותהיו שותפים במעשה החלוצי והחשוב ביותר של דורנו.