ספר בראשית שסיימנו לקרוא לפני שבועיים, הוא ספרם של האבות והאימהות, בעוד שמתחילת ספר שמות, הופכת משפחת ישראל לעם, שגם יש לו מנהיג שמקבל הנחיות ישירות מפי הקב"ה.
המנהיג הראשון של העם העברי צומח מרקע ייחודי: משה רבינו הוא בנם של עבדים אשר ניצלו את עובדת היותה של אימו מיילדת, שבניגוד להנחיית פרעה החביאה אותו, ובדרך נס מצא עצמו בתיבה. אלמלא בת פרעה, לא רק שלא היה מגיע לבית המלך אלא אף היה מסיים את חייו הקצרים במי היאור.
משה מתגורר כנסיך בבית המלך ויודע בתוך תוכו שלא כאן מקומו, אלא עִם בני עמו שכורעים תחת נטל עבודות הפרך בחוץ וסובלים מגזירות קשות ומטורפות של המלך שעל שולחנו הוא סמוך. במדרש מובא שכאשר יצא וראה בסבלותם, היה בוכה ואומר "מי ייתן מותי עליכם שאין לך מלאכה קשה ממלאכת הטיט", והיה נותן כתפיו ומסייע לכל אחד מהם. אמר הקב"ה: "אתה הנחת עסקיך והלכת לראות בצערם של ישראל ונהגת בהם מנהג אחים - אני מניח את העליונים ואת התחתונים ואדבר איתך", כך נולד מנהיג!
ישנם סוגים רבים של מנהיגים. יש מי שמתמזל מזלו להיוולד בכור למלך ולמלכה ומגיל אפס ידוע שינהיג את עמו. ישנם שנולדו לאדמו"רים שינהיגו את עדתם בבוא היום, בלי קשר למידת התאמתם לתפקיד, ויש שנולדים עם תכונות מנהיגות.

ניתן לזהותם כבר בגן הילדים. הם תמיד הם יהיו במרכז הפעילות. בבית הספר הם יהיו 'מלכי הכיתה', ובשירותם הצבאי יהפכו למנהיגים שמובילים בגבורה לוחמים לשדה הקרב ומגלים מנהיגות בשעות המבחן.
לא מקרי הדבר שרוב המנהיגים במדינת ישראל היו אנשי צבא קרביים, החל ביצחק רבין, אריאל שרון, אהוד ברק, בנימין נתניהו וגם נפתלי בנט המתגאה בשירותו הצבאי כמפקד ביחידת מגלן. המשותף לכולם הוא, שעל אף הרזומה שלהם בשדה הקרב, בשדה המנהיגות האזרחית הם נאלצו להמשיך ולהילחם על מעמדם ועל ההכרה בהם כמנהיגים, גם אם דרכו בדרך על אחרים, הבטיחו דבר אחד לבוחרים ועשו בדיוק להיפך. "העיקר להיות מנהיג" – בכל מחיר.
אצל משה רבינו קרה בדיוק ההיפך. מרגע שכתר המנהיגות ניתן לו במעמד הסנה הבוער, הוא מנסה לחמוק מהתפקיד.
בדור שלנו, נראה שהמקרה האחרון של לקיחת אחריות פומבית של מנהיג היה של יצחק רבין, לאחר כישלון החילוץ של נחשון וקסמן. הוא לא חיפש אשמים, לא האשים את הלוחמים ולא את המפקדים בשטח. רבין הסתכל למצלמות ואמר "אני אחראי".
למשה רבנו הייתה מנהיגות טבעית, כזו שלא לומדים באקדמיה ובטח שלא מקודמיו בתפקיד. היום ניתן לראות וללמוד את הטעויות והכישורים של המנהיגים הקודמים, אבל מה שהכי חשוב לזכור ולדעת הוא, שמידת הצניעות שהפגין משה, היא חלק משמעותי של מנהיגות אמיתית.
אז מה מאפיין את משה רבנו המנהיג? היכולת להעביר חזון, להוות דוגמה אישית, יכולת האיזון בין שכל לרגש, הובלת שינויים, הבנה באנשים, כושר ארגון, אומץ, האצלת סמכויות. אלו התכונות שכל אדם, ובוודאי מנהיג – בעמו, בעירו, במקום עבודתו או בקרב משפחתו - צריך כדי להצליח בתפקיד.
עו"ד צביקה וישנגרד הוא חבר הנהלת העיר פתח תקווה וראש האגף לתרבות יהודית.