מורשת

דמותו של אברהם אבינו: איש האמונה ואיש ההדר

חייו של אברהם אבינו תחומים ב"לך לך" בתחילתם ובסופם

  • מרים קורן, מנהלת אולפנת אמי"ת נגה - בית שמש
  • פורסם 13/10/21
  • 23:26
  • עודכן 13/10/21
צילום: Photo by James Wheeler from Pexels

חומש בראשית מציג בפנינו 100 שנה מתוך חייו של אברהם אבינו. אנו פוגשים את דמותו לראשונה בסוף פרשת נח, לומדים בתחילת פרשת לך לך שהוא בן 75 שנה בצאתו מחרן, ונפרדים ממנו בסיום פרשת חיי שרה כשהוא מגיע לגיל 175. במהלך פרשיות אלו אנו לומדים להכיר את מלא קומתו ודמותו של אבי האומה מתוך המתואר בפסוקים ובפרשיות הללו.

חייו של אברהם תחומים ב"לך לך" בתחילתם ובסופם. בפרשתנו: "לך לך מארצך וממולדתך" ובסיום פרשת וירא: "לך לך אל ארץ המוריה", ותיאור עקדת יצחק. שני אירועים אלו, הם אירועים שבהם אברהם מוצג בפנינו כ"איש האמונה הבודד": לבד (עם שרה) הוא עוזב את ארצו, את מולדתו ואת עמו והולך בעקבות דבר ה' לארץ כנען, ובפרשת העקידה, הוא הולך לבד (עם יצחק) להתגלות הגדולה והמשמעותית של עקידת יצחק, באירוע השיא של הנכונות למסירות הנפש בעקבות האמונה בקב"ה.

בתווך, בין שני האירועים האלו, אנו פוגשים דווקא את האנטי-תזה לדמות של "איש האמונה הבודד", ולומדים להכיר את אברהם אבינו דווקא כ"איש ההדר", כלשונו של הרב סולובייצ'יק זצ"ל. במהלך חייו, בתווך שבין "לך לך" של פרשתנו ל"לך לך" בסוף פרשת וירא, אברהם אבינו מוצג כדמות מלאת הדר, שמקיימת יחסים דיפלומטיים עם מלכי האזור: פרעה ומלך גרר, דמות שמקיימת מעורבות בזירה הגיאו- פוליטית במלחמת המלכים, דמות ששותפה בהיוועצות אודות גורלה של העיר סדום. דמות ציבורית, נוכחת ומשמעותית החל מהאוהל הפתוח לרווחה בחום היום, ודרך מסעות לאורכה ולרחבה של הארץ המובטחת.

אפילו לשתי הבריתות בחייו של אברהם אבינו, שהן כביכול אירוע אינטימי של כריתת ברית בין האדם לאלוקיו, יש  אופק רוחבי והיסטורי:  ברית בין הבתרים היא בעלת אופק היסטורי ופוליטי ארוך טווח "גר יהיה זרעך בארץ לא להם... וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי". גם ברית המילה היא אירוע שכל משפחת אברהם המורחבת, כולל בני ביתו, צאצאיו ועבדיו, כל יליד בית ומקנת כסף, שותפים בה לדורות. דמותו של אברהם צומחת ועולה לא רק מתוך האמונה בקב"ה, אלא כדמות שנושאת אמירה רוחנית חברתית: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט".

הכרות זו עם דמותו של אברהם אבינו, יוצרת סינתזה בין הקוטב האישי של מפגש והתגלות 'פרטית' בין אדם לאלוקיו, לבין הקוטב הנגדי של מעורבות ועשייה ציבורית חברתית מתוך הסתכלות רחבת היקף על החברה והסביבה. דמות זו של אברהם אבינו, מאתגרת אותנו, להתאמץ, ולהשתדל לצעוד בדרכיו, תוך מציאת סוד האיזון והשילוב בין חווית האמונה לחווית ההדר, בין המבט פנימה למבט החוצה, בין המבט למעלה כלפי שמיא, למבט האופקי כלפי החברה, העם והאנושות כולה.

תגובות