כלכלה וצרכנות

עבודה ביום הבחירות 2021: כל מה שצריך לדעת

מהן שעות יום השבתון? | אילו שירותים ציבוריים יפעלו ביום הבחירות?| האם לעובדים היום הבחירות מגיע גמול נוסף?| עו"ד נטלי קמחי עושה סדר בזכויות העובדים לקראת הבחירות  

  • עו"ד נטלי קמחי
  • פורסם 16/03/21
  • 12:37
  • עודכן 16/03/21
צילום: פלאש 90

 האם רשאי המעסיק לחייב את עובדיו לעבוד ביום הבחירות?

בהתאם לסעיף 10 לחוק-יסוד: הכנסת, יום בחירות הוא יום שבתון. עם זאת, מוסיף הסעיף וקובע כי שירותי התחבורה ושאר השירותים הציבוריים יפעלו כסדרם.

המשמעות של הגדרת יום הבחירות כיום שבתון היא כי לא ניתן לחייב עובד לעבוד ביום זה, אלא אם מדובר בעובד המועסק אצל מעסיק שנמנה על השירותים הציבוריים הממשיכים לפעול כסדרם.

האם המעסיק רשאי להציע לעובד לעבוד ביום הבחירות?

החוק אינו אוסר על העסקה ביום הבחירות, ומשכך ניתן להציע לעובד לעבוד ביום זה.

מי זכאי לשבתון?

חוק הבחירות אינו מבחין בין סוגי עובדים. הזכות לשבתון נתונה לכל עובד, גם אם אינו בעל זכות בחירה, כולל עובדים זרים ובני נוער.

מהן שעות יום השבתון?

אורך יום השבתון אינו מוגדר בחוק, אולם פרשנות רווחת היא שיום השבתון כולל את משך זמן ההצבעה אשר במהלכו פתוחות הקלפיות בהתאם לחוק הבחירות לכנסת, קרי בין השעות 7 בבוקר ועד 10 בלילה.

אילו שירותים ציבוריים נדרשים לפעול כסדרם ביום הבחירות?

השירותים הציבוריים הנדרשים לפעול כסדרם ביום הבחירות, בהתאם לפרסום ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24 הם אלו:

 

  • עובדי ועדת הבחירות המרכזית, מי שמבצע בעבורה תפקיד או מי שנותן לה שירות, וכן, לצרכי יום הבחירות בלבד, עובדי המפלגות, מי שמבצע בעבורן תפקיד או נותן להן שירות.
  • שירותי תחבורה, חניונים ותחנות דלק.
  • בתי אוכל ומסעדות, בתי קפה וקיוסקים, בתי מלון ופנסיונים.
  • מפעלי חרושת וחקלאות שתהליכי הייצור בהם מתנהלים ברציפות.
  • שירותי התקשורת.
  • מפעלי מים וחשמל.
  • אספקת דלק והעברתו.
  • תיאטראות, בתי קולנוע ובתי שעשועים אחרים.
  • עיתונות, רדיו וטלוויזיה.
  • הובלת לחם, פירות, ירקות ותוצרת חלב, ביום הבחירות עד השעה 11:00 לפני הצהריים.
  • חנויות לממכר מזון בין השעות 06:00 בבוקר עד 14:00 בצהריים (עד 8 שעות).
  • אפיית לחם וייצור מוצרי חלב.
  • בתי החולים ושירותי בריאות אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.
  • כוחות הביטחון ושירותי ההצלה למיניהם.
  • שירותי קבורה.
  • מערכת בתי המשפט, לצורך קיום דיונים בסעדים דחופים, הנוגעים לאכיפה של חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 וחקיקת המשנה מכוחו וחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959 וכן מעצרים דחופים, בין השעות 08:00 בבוקר עד 12:00 בצהריים.
  • שירותים אחרים הפועלים בימי שבת וחג במתכונת מיוחדת, יפעלו באותה מתכונת ביום הבחירות.

כאמור, מעסיק יכול לחייב את העובדים שמועסקים באחד מהשירותים הציבוריים המפורטים לעיל לעבוד ביום הבחירות. לעומת זאת, לעובדים שאינם מועסקים באחד מהשירותים הציבוריים הנ"ל ניתן להציע לעבוד ביום זה, אך אין לחייבם.

 

חשוב להדגיש כי בכל במקרה שבו עובד יועסק ביום הבחירות, יש לאפשר לו לממש את זכותו להצביע.

האם עובד הנעדר מעבודתו ביום הבחירות זכאי לתשלום שכר?

על פי חוק הבחירות לכנסת, עובד שעבד תקופה מינימאלית של לפחות 14 ימים רצופים לפני יום הבחירות, ולא עבד ביום הבחירות, זכאי לשכר שהיה מקבל אילולא שבת מעבודתו ביום הבחירות. 

עובד המועסק במשרה חלקית רק בחלק מימות השבוע, ויום הבחירות מתקיים ביום שבו לא היה אמור לעבוד מלכתחילה, לא יהיה זכאי לתשלום עבור יום הבחירות כיוון שממילא לא אמור היה להשתכר בו. הרציונל הוא שעובד שכלל לא אמור לעבוד ביום הבחירות ולא יעבוד בו, לא יקבל שכר עבור אותו יום, כיוון שלא "הפסיד" שכר עבור אותו יום שבתון.

האם עובד זר זכאי לתשלום שכר בגין יום הבחירות?

עובד, שאינו אזרח ישראלי, המועסק בענף הסיעוד על ידי יחיד, בענף המלונאות, בענף ההסעדה, בענף הבניין, בענף החקלאות או בענף התעשייה שנעדר מעבודתו ביום הבחירות על אף שנדרש לעבוד באותו היום - לא יהיה זכאי לתשלום שכר עבור יום השבתון לפי סעיף 136 לחוק הבחירות.[1]עובד כאמור שעבד ביום הבחירות לא יהיה זכאי לשכר נוסף על שכרו הרגיל, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסכם עבודה אישי.

האם עובד המועסק בפועל ביום הבחירות זכאי לגמול נוסף?

חוק הבחירות לכנסת אינו דן בשאלת השכר לגבי עובדים אשר יעבדו בפועל ביום הבחירות ועבודה ביום הבחירות אינה מזכה על פי החוק בתגמול מיוחד כלשהו.

עם זאת, בתי הדין האזוריים לעבודה, קבעו במספר מקרים כי עבודה ביום הבחירות, אשר הוכרז כיום שבתון, מזכה בתגמול מיוחד. ואולם, הפסיקה אינה אחידה באשר לגובה/שיעור התגמול שיש לשלם לעובד שעבד ביום הבחירות:

 

בפסקי דין משנים עברו נקבע כי עובד שהועסק בפועל ביום הבחירות יהיה זכאי לתשלום השווה ליום עבודה במנוחה השבועית (קרי במצטבר: 150% לפחות משכרו הרגיל של העובד).

• גנץ נגד נתניהו: "אם לא הייתי במשרד הביטחון, הזבל הזה היה מגיע לשם"

• ועדת הכספים אישרה העברת 2 מיליארד שקלים למשרד הבריאות

• במעבר חד: יו"ר תא מרצ הודיע על תמיכה בימינה

לעומת זאת, בפסקי דין מהשנים האחרונות, כמו גם בהתאם לעמדת הממונה על יחסי העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים כפי שפורסמה לקראת מערכות בחירות קודמות, נקבע כי עובד שהועסק בפועל ביום הבחירות יהיה זכאי הן לשכר בגין עבודתו בפועל (100%) והן לשכר שהיה משתלם אלמלא עבד, קרי במצטבר: 200% משכרו הרגיל של העובד.

נציין כי בית הדין הארצי לעבודה טרם הכריע בסוגיה זו.

מובן כי ככל שקיים הסכם קיבוצי או צו הרחבה החלים על מקום העבודה וקובעים הוראה פרטנית מפורשת לעניין תשלום בגין עבודה ביום הבחירות, יש לפעול על פי האמור בהם.

האם רשאי המעסיק לנכות יום חופשה מעובד שנעדר מעבודתו ביום הבחירות?

לא. עובד שזכאי ליום שבתון אינו מחויב לעבוד ביום הבחירות ולא ינוכה לו יום חופש אגב כך.

האם חלה חובה על העובד להצביע בפועל על מנת לקבל שכר ביום הבחירות?

לא. החוק אינו מטיל על העובד חובה להצביע בפועל.

מה דין היעדרות ביום הבחירות בשל חופשה/מחלה/אבל/מילואים?

עובד הנעדר מן העבודה ביום הבחירות בשל חופשה, מחלה או אבל יהיה זכאי לתשלום דמי חופשה, דמי מחלה או שכר (עבור תקופת אבלות) עבור אותו יום על אף היעדרותו.עובד המשרת במילואים ביום הבחירות זכאי לקבל את מלוא תגמול המילואים הרגיל, ובנוסף זכאי לתשלום שכרו הרגיל עבור יום השבתון.

 

[1]          זאת, למעט היעדרות מוצדקת מפאת מחלה, חופשה שנתית, ימי חג, מנוחת פיצוי חלף מנוחת שבועית, אבל והיעדרות מותרת לפי ס' 7 לחוק עבודת נשים.

 

הכותבת היא מומחית בדיני עבודה ושותפה במשרד נ. פינברג ושות'

צילום: אופיר אייב

תגיות:

ועוד באותו עניין

תגובות