כל מי שנזקק כיום להגיע מנקודה לנקודה בירושלים שלאורך הקו האדום של הרכבת הקלה, בימי חול או חול המועד, מתבקש ברגע זה לעצום לרגע את עיניו, ולדמיין לעצמו, אלו ייסורים של נתיבים פקוקים לעייפה ושאיפת פיח רעיל של כלי רכב, היו נגזרים עליו, אלמלא היתה קיימת הרכבת הקלה, שמעניקה רווח והצלה לירושלמים ואורחיהם המבקשים להתנייד בתחומי העיר.
אולם הקו האדום של הרכבת הקלה, הוא רק הפרומו למערך הרכבות הקלות שיחצה את ירושלים לאורך ולרוחב, ויאפשר לכל אחד להתנייד במהירות ובנוחות לכל פינה בעיר, וללא פקקי תנועה מטרידים, בלתי נסבלים.
עוד נכונו לה לירושלים גדולות ונצורות בתחום זה, שבו היא חלוצה בישראל, ומה שבטוח הוא, שירושלים תעקוף, תרתי משמע, את כל ערי ישראל בהשגת היעד של הבטחת ניידות גבוהה ובטוחה לתושביה ואורחיה. וכפי שהבטיח ראש העיר משה ליאון כי "ירושלים תהיה הראשונה לצאת מהפקקים". והחזון הזה אכן היא מציאות שהולכת ונבנית בימים אלה בביצוע מוצלח חברת מוריה.
'רכבת חשמלית' בירושלים כבר בחזונו של הרצל
מעניין לדעת, שמי שחזה 'רכבות חשמליות' אצות רצות בחוצות ירושלים ומהוות חלק מן הנוף הירושלמי, היה לא אחר מאשר חוזה המדינה ד"ר בנימין זאב הרצל. בספרו ‘אלטנוילנד’ דמיין חוזה המדינה רכבת חשמלית קלה הנעה ברחובותיה הראשיים של ירושלים. גם העות'מנים, ששלטו בירושלים עד 1917, דנו באפשרות הקמת רכבת חשמלית שתפעל בתוך העיר, אך לא היו ליוזמה זו שום תוצאות בשטח. הבריטים, שכבשו את ירושלים בשלהי מלחמת העולם הראשונה ושלטו בה עד 1948, דווקא התנגדו להקמת רכבת קלה בעיר, למעט קו אספקה קצר ששירת את הצבא.
הצפיפות והדחיסות של נתיבי תנועת הרכב המיושנים בעיר, שהיו בסטנדרטים של ימי שלטון העות'מנים, הלכו והחמירו והניעו את עיריית ירושלים ומשרד התחבורה כבר בשנות ה-90 של המאה שעברה להתחיל בתכנון הרכבת הקלה, והטילו את מלאכת התכנון על 'תכנית אב לתחבורה' ירושלים ולביצוע חברת מוריה. וכך הושק בשנת 2011 הקו הראשון, הקו האדום, שהעביר את ירושלים לעידן תחבורתי חדש. מאז הפכו קרונותיה של הרכבת הקלה לאחד מסמליה של ירושלמים המודרנית, עם תחבורה המושתתת על טכנולוגיה מודרנית, בדיוק אגב כפי שגשר המיתרים, שנבנה לשירות הקו האדום, הפך לסמל מובהק של ירושלים המודרנית. קשה אפילו לדמיין כיצד היתה יכולה ירושלים להיראות, אלמלא הקו האדום שהציל את ירושלים מכאוס תחבורתי מוחלט.
ירושלים תעקוף את כל ערי ישראל בהשגת היעד של הבטחת ניידות גבוהה ובטוחה לתושביה ואורחיה
וזו רק ההתחלה: הקו הזה, שכבר פועל ומסיע 160,000 נוסעים בכל יום, הוא רק הפרומו לרשת צפופה של קווים שתיפרש על פני כל ירושלים: הקו הירוק הנמצא בימים אלה בעיצומה של תנופת ביצוע באמצעות חברת מוריה, ואשר יחבר את צפון ירושלים לדרומה עם שלוחה לגבעת שאול והר נוף. הקו הכחול הנמצא לקראת ביצוע שיקשר את שכונת גילה, דרך חברון, קרן היסוד, המלך ג’ורג’, מאה שערים, הר חוצבים ורמות – לשלוחה של דרך עמק רפאים, גוננים ומלחה; ואחריהם ייבנו קווים נוספים: הקו הסגול הנמצא בהליכי אישור מתקדמים ואשר יחבר את הקו האדום הקיים לקו הכחול והירוק, העתידים לקום, דרך השכונות הדרומיות של ירושלים, הקו הזהוב, והקו החום שישתרע לאורך 16 קילומטרים ועוד. עד 13 קווים בסך הכול, אשר יחצו את ירושלים לאורכה ולרוחבה ויחברו את מוקדי המגורים, התעסוקה, המסחר, החינוך ועוד.
כל קווי הרק"ל ישתלבו ויתחברו במספר תחנות צומת, שיאפשרו לנוסעים להחליף רכבות כדי להגיע בהקדם ליעדם המדויק. מבהיר חבר מועצת העיר דוד זוהר, מחזיק תיק התחבורה: "רשת הרכבות הקלות תאפשר הגיעה מהירה וישירה מכל חלקי העיר – מגבעת שאול וקריית משה עד נווה יעקב, ומרמות בצפון עד הר חומה וגילה בדרום. מדובר במהפכה תחבורתית של ממש".
רכבת קלה איננה מטרו
הרכבת הקלה הקיימת והמתוכננת, עוברת ברובה המכריע בחוצות ירושלים, מעל פני הקרקע, ולא במעמקי אדמה. הרק"ל אינה אמורה להיות מטרו.
ויש לכך סיבה טובה: יתרונה של הרכבת הקלה, היא בנוחות בשירות שהיא מעניקה לנוסעים. אֵם עם שני ילדיה, או אדם קשיש, אינם צריכים לרדת לעומק האדמה וללכת למרחק עשרות ולעיתים מאות מטרים כדי להגיע לתחנה. לרכבת שברחוב נגישות גבוהה ביותר. הרכבת עוצרת למענם במפלס הרחוב והנוסעים נכנסים ויוצאים בנוחות, ישירות לרחוב, ללא מדרגות, דרגנועים או מעליות. זו נגישה ונוחה לכל הנוסעים, ומכאן גם שכל נסיעה מהירה יותר. ומעבר לכך, תחנות ההמתנה ברחוב נוחות ובטוחות יותר.
ועל הדרך יש גם רווח נוסף, שכן העבודות על הרכבת העילית מאפשרת שדרוג אורבני. שמסביר מהנדס העיר יואל אבן: "כשאתה בונה מטרו תת קרקעי, אתה כמעט לא נוגע בכל מה שקורה על הכבישים שמעליו, והתוצאה המשך הצפיפות והפקקים. כאן הרווח כפול, מבחינה זו שגם הרחוב נהנה מהיתרונות החדשים שמעניקה הרכבת הקלה מבחינת מגוון השימושים העירוניים ברחוב".
הקו האדום חלוץ מערך קווי הרכבת הקלה בירושלים
נחזור לקו האדום, שהשקתו בשנת 2011 הביאה עִמה רוח של קִדמה, נוחות ויעילות לעיר הגדולה בישראל. זהו הקו החלוץ מבין קווי הרכבת הקלה העתידיים. הפעלתו תחוללה מהפכה תחבורתית (חלקית אמנם) בלבה של העיר, הודות לתדירותו הגבוהה (אחת ל-6 עד 10 דקות) והעובדה כי מדובר בנסיעה מהירה ונטולת פקקים, שקטה וידידותית לסביבה. יתרון נוסף: הקו העניק חיים חדשים, סוג של רעננות, למרכז העיר, ועיקר העיקרים: הוא מהווה חלופה מצוינת, נוחה ומהירה, לבעלי הרכב הפרטי.
יתירה מזו: עצם קיומו המחיש לתושבים ולרשויות, לאלו הישגים תחבורתיים ניתן להגיע, עם חשיבה נכונה, תכנון מדוייק וניצול הטכנולוגיה החדישה - לטובת מערך ההיסעים לציבור.
קרונותיה של הרכבת הקלה היו לאחד מסמליה של ירושלמים המודרנית, שהתחבורה בה מושתתת על טכנולוגיה מודרנית
אף שהקו המשתרע לאורך 21 ק"מ, עם 35 תחנות, חי ובועט, עדיין יש מקום לשיפורים, הנמצאים בשלבי סיום על ידי חברת מוריה: הארכתו בקצה הצפוני שלה משדרות משה דיין בפסגת זאב ועד לשכונת נווה יעקב, עם ארבע תחנות חדשות, ובקצה הדרומי מתחנת הר הרצל ועד למרכז הרפואי הדסה עין כרם. "הארכתו של הקו תאפשר לעשרות אלפים נוספים מקרב תושבי העיר ואורחיה, לקחת חלק יומיומי בשימוש בקו זה, ותהווה נדבך משמעותי נוסף בהפיכתה של בירת ישראל למופת תחבורתי", אומרים בעיריית ירושלים.
הקו האדום הוא כאמור עמוד שדרה למערך התחבורה המתחדש בעיר ומהווה סנונית ראשונה למארג היסעים פורץ דרך המהווה מודל לחיקוי בישראל ובעולם כולו. בנייתו לוותה בעבודות תשתית רחבות היקף, שהיקשו בעת הקמתו על נהגים והולכי הרגל, אך דווקא אותם קשיים תרמו רבות לשיפור פני העיר ולהקלה משמעותית בעומסי התנועה במרכז הסואן ושוקק החיים של ירושלים.
הקו הירוק: שכונות הצפון, גבעת שאול, קריית הממשלה, ובתי החולים
הקו הירוק הנמצא כיום כבר בביצוע מואץ של חברת מוריה עתיד להיות הקו השני שייחנך בעיר, כחלק מרשת הרק"ל בירושלים ומערך התחבורה החדש לצפון העיר.
קו זה עתיד לחבר בין מגוון מוקדי עניין: קודם כל הקו יחבר את כל שכונות הצפון לפאתי הר נוף. הוא יתחיל בנווה יעקב (באמצעות מסילת הקו האדום) ימשיך דרך גבעת זאב, רמת אשכול וציר בר אילן, דרך רוממה שרי ישראל ועד לגבעת שאול.
הוא צפוי לחולל מהפך נוסף במערך היסעי ההמונים בבירה. זאת משום שרכבת קלה מסוגלת להעביר בכל נסיעה נפח נוסעים גדול יותר מכל מערכת אוטובוסים מהירה, אפילו כשמדובר באוטובוסים תלת מפרקיים.
קו נוסף ינוע מגילה דרך צומת פת, גבעת רם, בנייני האומה, שרי ישראל, ירמיהו, בר-אילן, חטיבת הראל ולוי אשכול, ולבסוף יתחבר להר הצופים. מטרתו של הקו היא יצירת רצף תחבורתי מתקדם ונוח שיחבר בין מוקדי עניין מרכזיים בעיר וייצר גישה נוחה ומהירה אל מוסדות ציבור, מרכזי תעסוקה ואטרקציות תיירותיות דוגמת קריית הממשלה, שלושת בתי החולים המרכזיים, מלחה, גן החיות העירוני ועוד.
160,000 אלף נוסעים ביום בקו האדום, הראשון, של רשת הרכבת הקלה שתגיע לכל קצווי העיר
בנוסף מתוכננות לקו מספר שלוחות כמו הקו הכתום שיתבסס בחלקו על מסלול הקו הירוק (ממלחה ושכונת פת לתחנה מרכזית ומשם ימשיך במסלול הקו האדום עד לתחנה הסופית בגבעת התחמושת) הקו כולל גם הקמת דיפו (מתחם תחזוקה) תפעולי תת-קרקעי בקריית הלאום. במסגרת העבודות גם מבוצעות העתקת תשתיות כמו מים, ביוב, ותקשורת שלא הוחלפו כבר מזה עשרות שונים. כך גם לראשונה תוטמן תשתית החשמל למען בטיחות התושבים וישודרג כלל המרחב האורבני. בקרוב יגיעו העבודות הנערכות על ידי חברת מוריה לשיאן, כאשר יתבצעו עבודות במרכז צומת בר אילן וצפויה הכבדה משמעותית על התנועה העוברת. "לא יהיה קל", אומרים בעיריית ירושלים. "זה יהיה אתגר לא פשוט אבל אנו עושים הכל כדי להקל על התושבים, ומטפלים בכל פרט, ולאחר הקושי תבוא ההקלה".
הקו הירוק ישתרע לאורך 20 ק"מ ויהיו בו 41 תחנות, שהרכבת תפקוד אותן אחת ל-6-10 דקות.
מנהרה מתחת לבר אילן וככר השבת
הקו הכחול הוא קו הרכבת שצפוי להיות השלישי בקווי הרכבת הקלה בירושלים. והוא חלק ממערך התחבורה לצפון ירושלים, אורכו כ-31 קילומטר, ובו יימצאו 53 תחנות, מתוכן 3 תת-קרקעיות. הוא צפוי לשרת כ-250,000 נוסעים ביממה, בתדירות של 3–4 דקות בשעות השיא. זאת באמצעות צי של 122 קרונות, שמהווים 61 רכבות.
הקו הכחול אמור להיחנך ב-2030. באפריל 2020, פרסמה ועדת המכרזים הבין-משרדית את מסמכי המיון המוקדם של המכרז להקמת הקו, בעלות מעורכת של 10 מיליארד שקל. בפברואר 2021 פורסם מכרז ראשון לעבודות תשתית, וביולי 2021 פרסמה ועדת המכרזים הבין-משרדית את מסמכי המכרז ובחרה חמישה ספקים שעומדים בתנאי הסף.
תוואי הקו הכחול יחל בקצהו הצפוני ברמות, יעבור בציר גולדה מאיר וייכנס לתוואי תת קרקעי באזור צומת הרטום. המנהרה באורך 1.2 ק"מ תמשיך מתחת לרחוב בר אילן ויחזקאל-שטראוס עד לאזור ביקור חולים, משם תמשיך הרכבת בעל-קרקע לאורך קינג גורג' עד לדרך חברון ודרום העיר. בתוואי המנהרה ייבנו שלוש תחנות אשר ישרתו את תושבי הרחובות שטראוס, יחזקאל ובר אילן.
שלוחה נוספת של הקו תתפצל באזור מתחם תחנת הרכבת ההיסטורית ותמשיך לרחוב עמק רפאים, לשכונת קטמונים שם יוקם המרכז התפעולי של מערך הרק"ל.
המאבק סביב עמק רפאים
כאן אולי המקום לציין שעיכובים ביישום הקו הכחול נגרמו מחמת המאבק סביב מקטע עמק רפאים. במקור תוכנן הקו לעבור לאורך תוואי מסילת הרכבת הישנה לירושלים, שהפסיקה לפעול בשנת 1998 עקב מצב התחזוקה הרעוע של המסילה. עיריית ירושלים דאז התנגדה לפתיחתה מחדש של תחנת הרכבת הישנה על רקע כוונה להפוך את התחנה הישנה למתחם נדל"ן, ובמקומה הוקמה תחנת הרכבת מלחה כתחנת הקצה של הקו; כך נותרה מסילת הרכבת באזור זה ללא שימוש וגופי התכנון החליטו להשתמש בתוואי המסילה לרכבת קלה.
קווי הרכבת הקלה מייצגים את שלל צבעי הקשת: האדום, הירוק והכחול, החום והכתום, הסגול והזהוב, בס"ה עשרה קווים, שיגשימו את חזון הפעלת רכבות חשמליות לאורכה ולרחבה של ירושלים
בתוך כך הוקם במהלך תכנון הרכבת הקלה לאורך תוואי מסילת הרכבת הישנה לירושלים, פארק המסילה, שהפך עד מהרה לאטרקציה ולאבן שואבת לתושבים מכל השכונות הסובבות. עקב כך עלתה התנגדות מצד תושבים רבים משכונות בקעה, גוננים והמושבה הגרמנית, להעברת הרכבת הקלה בתוואי זה. כתוצאה מכך שונתה התוכנית והוחלט להעביר את תוואי הרכבת הקלה ברחוב עמק רפאים. התוכנית כוללת שדרוג המרחב הציבורי ברחוב, שיפוץ כללי וחידוש תשתיות והפיכת הרחוב למדרחוב משולב, בו התנועה משתלבת במרחב הולכי הרגל. בנוסף, הרחוב יפסיק לשמש תנועה עוברת אל מרכז העיר, אך תתאפשר גישה אל מרכז הרחוב משני קצותיו: מכיוון דרך בית לחם ומכיוון צומת אורנים. באוקטובר 2020 אישרה הוועדה המחוזית את תוואי הקו במלואו, כולל תנועתו ברחוב עמק רפאים.
בנוסף כאמור מתוכננים מספר קווים נוספים של הרק"ל, בשלל צבעי הקשת: החום והכתום, הסגול והזהוב, שיישומם יהווה לא רק אמצעי התניידות מהיר ואמין לתושבים, אלא גם יגשים את החזון להפעלת רכבות חשמליות להיסעי המונים בכל רחבי ירושלים. מערך הרכבות הקלות שיחצו את העיר לכל עבר יהווה שיעור מאלף בנושאי מערכי תחבורה להסעת המונים, בארץ ובעולם. בעוד שנים מספר, בוודאי לפני שנת המאה של מדינת ישראל, תזכה בירת המדינה והעיר הגדולה בישראל לרשת יעילה ונוחה, מהירה ובטוחה, עם יותר מעשרה קווי רכבת קלה שאורך מסלוליה כמאה ק"מ.