סכום התחלתי של יותר מחצי מיליון שקל במזומנים, נדרש עבור שני דפי נייר מצהיב, שנוצרו אי שם באירופה במאה ה-18, ומשני צידיהם חידושים בעצם כתב ידו של גדול גאוני הדורות במאות השנים האחרונות, רבי אליהו בן רבי שלמה זלמן מווילנה (הגר"א), שמעט מאוד כתבים בכתב ידו שרדו עד זמננו, ובהם גם, ובעיקר, הגהותיו על הש"ס.
בשל נדירותם של כתבי יד של הגר"א, זוכים אפילו פיסות נייר שלדברי הגרפולוגים והמומחים האחרים הינם כתב יד קודשו, למחירים אסטרונומיים במכירות הפומביות למיניהן. רק לפני ימים אחדים נמכר בניו יורק, בבית המכירות 'פריים יודאייקה', דף ועליו שש מילים (!!!) בלבד בכתב ידו של הגר"א, ב-220,000 שקל.
להערכת בית המכירות הירושלמי תאג' ארט, מוצעים שני הגליונות בכתב ידו של הגר"א ב'מחיר מציאה' התחלתי, שכן מחירם הנכון, להערכת בית המכירות, נע בין 700 אלף עד מיליון שקל, ועל כך יש להוסיף 25% עמלת בית המכירות ועוד 17% מע"מ על העמלה בלבד, כך שהמחיר הגבוה של שני הדפים המקודשים הללו, המכונים בפי בית המכירות 'קודש הקדשים', אמור לטפס עד 1.3-1.5 מיליון שקל.
שני דפי 'קדש הקדשים', מכילים טקסטים קבליים בכתב ידו של ה'יחיד בדורו', הגר"א, ובהם מאות מלים. שני הדפים שנשמרו עד כה באוסף הפרטי של משפחת הלפרין בניו יורק, מוגדרים כתגלית היסטורית ייחודית. להגותו הקבלית של הגר"א, שהיה גאון וידען עצום בנגלה ובנסתר, משמעות מיוחדת בקרב שוחרי הגותו, מפני שלטענתם "הגר"א לא הניח דבר גדול או קטן בהלכה ובקבלה, והשגתו הועילה לו לרדת לעומקם של הדברים שלמד. כל דברי התורה היו שמורים בזכרונו הנפלא כמונחים בקופסה".
לדפים בכתב ידו של הגר"א ערך רגשי יותר מאשר חדשני, משום שתוכנם כבר נדפס כביאורי הגר"א בספר 'ליקוטי הגר"א', ירושלים, 1963, אך כתב ידו המקורי של הגאון בתחום זה, נחשב נדיר ביותר, ולא נראה מעולם במכירות פומביות. הכתב עצמו, משני צידי הדף, שארכו 15.5 ס"מ, נתון בכריעת עור עם כיתוב מוזהב, מכיל כתב יד מרכזי, ולצידו בשוליים הערות או תוספות המתייחסים לכתוב במרכז, אך נכתבו בידי אדם אחר.
יחד עם כתב היד שגילו למעלה מ-300 שנה, יימסר לבעליו החדשים אישור חתום בידי המומחה לכתבי יד הרב דוד קמינצקי, הכותב כי כתב היד המדובר, זוהה על ידו מהרגע הראשון ככתב ידו של הגר"א, מפני שסגנון הכתב וצורת הכתיבה הם בוודאות של הגר"א ואף אפשר להבחין בכך כשמשווים את כתב יד זה לכתבי יד אוטוגרפיים מפורסמים אחרים של הגר"א. מסקנתו ללא כל ספק שמדובר אכן בכתב ידו של גדול גאוני הדורות האחרונים הגר"א מווילנה, מדמויות המופת התורניות, שמאז ימי האלפסי והרמב"ם לא נמצא חכם גדול כמוהו, מה שהעניק לו את הכינוי הגאון, ככנויים של הגאונים הקדמונים לפני האלפסי.
אשר לדף שבו 6 מלים בכתב יד הגר"א, שעליו סיפרנו לעיל, מציין החוקר וההיסטוריון משה נחמני, כי מדובר בדף אחד שבו הודפסו חידושי הגר"א על ספר חבקוק, ושהטקסט שלו נכתב בידי אחד מתלמידי הגר"א על פי משנת הגר"א, וראה אור עוד בחיי הגר"א בספר 'ליקוטי הגר"א'. כשהגיע עותק מן הספר המודפס לידי הגר"א, הוא הוסיף באחד העמודים הגהה של 6 מלים בכתב ידו. לדברי נחמני, עיקר חשיבות הדף אינה רק בהגהה בת שש המלים של הגר"א, כי אם בטקסט שנדפס באותו דף מפי הגר"א. הגאון מתייחס שם לדרכי הגאולה האחרונה, ומבאר פסוקים בחבקוק הנוגעים לגאולת ישראל. הגר"א מציין בין היתר כי "בעת שיבוא שני משיחים, לא יאחר" – והראשון מבין השניים הוא משיח בן יוסף, שדמותו מהווה אבן יסוד במשנת הגאולה של הגר"א. על פי הגר"א, גאולת 'הקץ המגולה' של עם ישראל, תצא לדרך בידי משיח בן יוסף, ודווקא בדרך הטבע. הראי"ה קוק שיער בהספדו על ב"ז הרצל, כי הוא גילֶם בפועלו לטובת גאולת ישראל את דמות משיח בן יוסף.