היום לפני 40 שנים התעוררו תושבי מדינת ישראל למזרח תיכון חדש, שעות לאחר שראש ממשלת ישראל מנחם בגין הורה לצה"ל להשמיד את הכור הגרעיני בעיראק.
התקיפה, שזכתה לכינוי 'מבצע אופרה' ותוזמנה לליל חג שבועות תשמ"א (7 ביוני 1981), בוצעה על ידי 8 מטוסי קרב שטסו כ-1,100 ק"מ בליווי מבנה של 6 מטוסי חיפוי נוספים הלוך וחזור מעל ערב הסעודית העוינת באותן שנים.
בתום הפצצה מאסיבית, שכללה 16 טון תחמושת, הושמד הכור הגרעיני בבגדד והוסר האיום הפוטנציאלי על מדינת ישראל.
הפעולה הנועזת של חיל האוויר הישראלי הכתה את העולם בתדהמה, אולם לצד ההתפעלות מאומץ הלב והתעוזה הצה"לית, אף ברכה לא הגיעה לירושלים. במקום זאת, כל מנהיגי העולם בחרו לגנות את הפעולה והצביעו נגד ישראל באו"ם. אפילו נשיא ארה"ב הרפובליקני באותם ימים רונלד רייגן לא הסתיר את כעסו וזעם על השימוש שעשה חיל האוויר בכלי נשק אמריקאיים ועל העובדה שלא עודכן מבעוד מועד.
גם בישראל של אז - בדיוק כמו היום - לא כולם היו מרוצים מהמכה הצבאית חסרת התקדים שהנחית צה"ל על סדאם חוסיין.
וכך, בזמן שמיליונים בארץ חגגו את הצלחת המבצע, ב'מערך' (לימים 'העבודה') בראשות שמעון פרס האשימו את הליכוד ביצירה מכוונת של סמיכות בין המבצע הצבאי לבחירות לכנסת העשירית - שנערכו שבועות ספורים לאחר מכן, ב-30 ביוני 1981 - והפכו את תקיפת הכור לסוגיה פוליטית מרכזית.
בגין מכריז על הפצצת הכור בעצרת בחירות של הליכוד מול בניין עיריית פתח תקווה, 11 ביוני 1981. צילום באדיבות: אילן מאירי / צלם: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
בין שלל דברי הביקורת שהושמעו כלפי המבצע בלטה זו של ח"כ חיים הרצוג - ראש מטה ההסברה של 'המערך' ולימים נשיא מדינת ישראל.
בריאיון שהעניק ל-BBC אמר אז הרצוג: "יש משהו מוזר מאוד במועד שנבחר (להפצצה)... אפשר היה לבצע את הפעולה לפני חמישה חודשים, ואפשר היה לחכות לממשלה חדשה, ולפגוע בכור לאחר הבחירות. כי לפי כל הדעות, הכור לא היה עתיד להיות 'חם' לפני ספטמבר הקרוב".
מודעה ברוח דומה התפרסמה ימים לאחר מכן גם בעיתון המפלגה 'דבר', שהציגה את בגין כאדם קל לשון וחסר שיקול דעת שלא ניתן לסמוך עליו ויתרה מכך, ככזה "המוכן לשעבד אינטרסים ראשונים במעלה של המדינה לצרכי הבחירות של מפלגתו".
את המודעה חתמה המפלגה במילים: "על איש כזה אי אפשר לסמוך. מידי אדם כזה חובה להוציא את ההגה".
בגין דחה את הביקורת מכל וכל. הוא הסביר כי ההחלטה על עיתוי התקיפה נפלה לאור התקדמות הכור לעבר הפעלה מעשית, כך שאם היה מותקף בשלב מאוחר יותר היה נוצר ענן של נשורת גרעינית שהייתה פוגעת ברבבות חפים מפשע.
כך או כך, בתום מערכת בחירות סוערת, קשה ולעיתים אף אלימה, גבר בגין על פרס ומפלגת הליכוד בראשותו ניצחה על חודו של מנדט.
בזירה הבינלאומית, כעשור מאוחר יותר - עם פלישת כוחות הקואליציה לעיראק - שלח שר ההגנה האמריקאי דיק צ'ייני לשגריר ישראל בארצות הברית דוד עברי, שפיקד על חיל האוויר בזמן התקיפה, תמונת לווין של הכור המופצץ ועליה כתב "בתודה ובהערכה, הקלתם על המשימות שלנו ב'סופה במדבר'".