פרשיות אברהם אבינו, מפגישות אותנו עם דמויות רבות, וביניהן דמויות בתוך בית אברהם ושרה: הגר שיפחת שרה, ואליעזר עבד אברהם. שניהם פעילים ומשמעותיים, ובכל זאת דרכיהם נפרדות.
מי זו הגר? מדוע זכתה להפוך משפחה לגבירה? חז"ל אומרים ש""הגר, בתו של פרעה היתה, וכיוון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו, נטל בתו ונתנה לה. אמר: מוטב שתהא בתי שיפחה בבית זה, ולא גבירה בבית אחר. זהו שאמר הכתוב ולה שפחה מצרית ושמה הגר – הא אגריך (=זה שכרך)" (בראשית רבה מ"ה, א').
פרעה הבין את מעלת היות בתו הנסיכה, שיפחה בבית שרה, על פני היותה גבירה במצרים.
לפי שיטות אחרות בחז"ל, הגר ביקשה מאביה, להיות שיפחה בבית אברהם ולא גבירה במצרים.
ואכן, בבית שרה עברה הגר תהליך ארוך, חינוכי ורוחני. כתלמידה מובהקת של שרה אמנו, היא מציעה לאברהם, כשצריך למצוא לו אישה חדשה: "בוא נא אל שיפחתי, אולי איבנה ממנה".
מי הוא אליעזר? חכמינו בבראשית רבה מזהים את אליעזר, עם האיש הארור בפרשת נח: "ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו", ואומרים חכמים: "עבד משכיל זה אליעזר, ומה השכלתו? אמר, כבר קללתו של אותו האיש בידו (כלומר, הרי נח כבר קילל אותי כעבד), שמא יבוא כושי אחד או ברבר אחד וישעבד בי. מוטב לי להשתעבד בבית הזה ולא בבית אחר".
אליעזר העדיף להיות עבד בבית אברהם, ששם יתרומם במדרגתו, מלהיות עבד סתם. . ואמנם, התקדמותו בבית אברהם, והזדהותו עימו, כה גדולה, עד שאפילו מראה פניו של אליעזר, דמה לפי חז"ל למראה פני אברהם.
מה מבדיל בין הגר לאליעזר? מדוע גורשה הגר ולא המשיכה בבית אברהם כאליעזר?
הגר עושה מהפך, כשהיא מעבירה עצמה ממעמד של שיפחה למעמד של גבירה, לקראת הולדת בנו בכורו של אברהם אבינו. הגבולות היטשטשו: "ותאמר שרי אל אברם, חמסי עליך. אנוכי נתתי שפחתי בחיקך, ותרא כי הרתה ואקל בעיניה". הגר לא מכירה את מקומה, לכן היא מאבדת הכל, ומגורשת מבית אברהם, ומאבדת את כל מעמדה ומקומה.
אליעזר יודע את מקומו, אבל יש לו משאלת לב קטנה: לאליעזר יש בת, ובסתר ליבו מקווה להינשא עם משפחת אברהם. אך תשובת אברהם נחרצת: "אין ארור מיתדבק בברוך". גדלותו של אליעזר היא, בקבלתו את מעמדו. כשבא עמוס כסף וזהב לבית בתואל, הציג עצמו: "עבד אברהם אנוכי". יכול היה להשתמש בביטויים רכים יותר: ראש הלשכה, מנהל הבית, אך הוא דבק במעמדו, ונענה בפי בני משפחת בתואל: "בוא ברוך ה' למה תעמוד בחוץ". דבקותך בתורת רבך מביאה אותך למדריגת ברכה.
יקירנו ר' שי תובל ז"ל, המנכ"ל הראשון של קרן קהילות, שהשבוע נציין 3 שנים לפטירתו, היה מאנשי החזון והעשייה, הרואים את האידיאל והתכלית לפני המקום האישי; המתמסרים לשליחות ולדרך בלי כל חשבון. הוא פעל ללא לאות לאיחוד הכוחות ולהעצמת הגרעינים, מתוך ראיה אמונית ועוצמת נפש. יהי רצון שנזכה להמשיך את המפעל ואת הדרך, לזכרו הטוב.
הרב יעקב ידיד, ראש הישיבה וגרעין קרן קהילות, כרמיאל