"ויצא יעקב מבאר שבע" - היציאה היא במצוות הוריו יצחק ורבקה שיברח מפני אחיו עשו, וילך אל לבן בחרן ויקח לו שם אשה מבנותיו.
זוהי אם כן יציאה שיש לה מטרה אנושית פשוטה, ואולם מיד זוכה יעקב להתגלות אלוקית גדולה: "ויפגע במקום ... ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה... והנה ה ניצב עליו..." כאן מקבל יעקב את ההבטחה על ירושת הארץ בתוספת ברכה: "ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה ונברכו בך כל משמחות האדמה ובזרעך".
יעקב מתעורר משנתו ומביע את התפעלותו הגדולה מן המראה אשר ראה בנבואה ומסיים בנדר: "אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש וגו"
הנדר הזה נשמע אנושי מאד , אבל דווקא משום כך הוא מעורר תמיהה, האם זה מה שיש ליעקב אבינו לומר לאחר שזכה לחוויה עצומה כל כך, לאחר שקיבל הבטחה וברכה? האם אין זה מאכזב לגלות שאלו הן השאיפות שלו, "לחם לאכול ובגד ללבוש"?
על שאלה זו מצינו שדיברו במדרש, שם מובא שעקילס הגר נכנס אצל רבי אליעזר וכאילו התלונן על מה שאמר הכתוב: (דברים י, ח) "אוהב גר לתת לו לחם ושמלה". האם זה כל מה שמובטח לגר אשר נטש את עמו והחליט לבוא לחסות תחת כנפי השכינה? תשובתו של רבי אליעזר היתה תשובה שיש בה מן הגערה, והיא שלא יזלזל בדבר כל כך חשוב שאף יעקב אבינו אותו בתפילתו.
ברם דעתו של עקילס הגר לא נחה מן התשובה הזו, ולכן הלך אצל רבי יהושע אשר החל מפייסו בדברים, ואמר לו ש"לחם - זו תורה, ושמלה- זו טלית", ומסיים המדרש ואומר שאילולא מה שאמר רבי יהושע היה הגר חוזר לסורו.
היוצא מן הדברים האלה הוא שאפשר וצריך לפרש גם את נדרו של יעקב בשני המישורים, שכאשר אמר "לחם" התכוין לתורה וכאשר אמר "בגד" התכוון לטלית. אולם כיון שאין מקרא יוצא מידי פשוטו לכן צריך לומר שאסור לזלזל בבקשה ללחם ומלבוש, אבל בתנאי שמבקשים אותם עבור חיים שיש בהם תורה ומצוות.
גם בשיחתו של מרן הרב קוק זצ"ל לפרשת השבוע אנו מוצאים שדיבר על דרכה של תורה שאינה בניתוק מן החיים הטבעיים כי אם להיפך- היהדות קובעת שהקדושה צריכה להיות מתוך החיים הטבעיים, ועל כן יש מצוות שנקבעו על אכילה ויש מצוות שנקבעו על הלבוש וכן הלאה. והמלאכים המלווים את יעקב אבינו באים להראות וללמד את הבחינה המיוחדת הזו של ישראל שחיים חיים טבעיים ומתוכם מסוגלים להתרומם.נמצא איפוא שבאמת ראוי לנו לבקש תמיד את הדברים הרוחניים וכמו שאנו מבקשים בתפילה : "יהי רצון מלפניך... שנשמור חוקיך בעולם הזה ", ורק לעולם הבא אנו מבקשים " שנזכה ונחיה ונראה ונירש טובה וברכה ".
זוהי באמת המטרה, אבל כדי שנוכל לממש את כל האתגרים והיעדים הגדולים העומדים בפנינו, אנו צריכים לבקש גם את הדברים כפשוטם, דהיינו "לחם לאכול ובגד ללבוש ", אך להבין שאלה אינן המטרות עצמן אלא שבמציאות אנו צריכים להם כדי שנוכל להתמסר לדבר העיקרי המוטל עלינו, לשמור תורה ומצוות, בייחוד כאן על הארץ המובטחת, "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך".
הרב אריה שטרן – ראש מכון הלכה ברורה ומועמד הציונות הדתית לרבנות ירושלים