לחג השבועות מספר שמות - חג הקציר, חג הביכורים, עצרת, חג מתן תורה וכמובן חג השבועות. כל שם מעיד על תוכן נוסף של החג.
חג הקציר - מציין את העונה החקלאית. "וחג הקציר ביכורי מעשיך" (שמות כג' טז').
חג הביכורים - מציין את מצוות הבאת הביכורים. "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה'" (שמות כג' יט').
עצרת - עצרת של פסח ושבועות מניין שבע השבועות מפסח.
חג מתן תורה - הוא שם שניתן מאוחר יותר, על ידי חז"ל. הסבת שם החג מחג הביכורים לחג מתן תורה מציינת כמובן את השוני בתוכן ובמהות. לאחר חורבן בית המקדש, לא ניתן היה לקיים את מצוות הבאת הביכורים. תוכן החג עבר שינוי מחג המציין התנחלות בארץ, מחג חקלאי לחג המציין את ערך לימוד התורה. פרופסור אליעזר שבייד, מציין בספרו "מחזור הזמנים" את חשיבות השינוי. "יש להעריך שינוי זה בתוכן החג ובדגשיו על רקע של התפתחות רוחנית כוללת שחלה בעם ישראל בימי הבית השני והגיעה לשיאה אחרי החורבן. התפתחות זאת מתבטאת בייחוד בהצבת הערך של תלמוד תורה בראש סולם הערכים הדתיים בעולמם של חכמים".
אני מבקש להוסיף שם נוסף המתבטא בעצם קריאת מגילת רות בחג השבועות - חג החסד או החג שבין אדם לחברו.
מגילת רות היא מגילת החסד. מגילת הגרים. המגילה מלמדת אותנו אודות חשיבות מעשי החסד ומעמדם הרם של הגרים בכך שמסיימת באילן היוחסין של המלך דוד. על דוד המלך כתב ש"י עגנון בספרו תמול שלשלום "דוד המלך חביב עלי מכל היהודים שבעולם. מלך אדיר שהיה טרוד כל הימים במלחמות עם גלית הפלשתי ועם שאר כל הרשעים. ואף היהודים, להבדיל בודאי היו מטרידים אותו הרבה. אף על פי כן, היה לוקח לו זמן לנגן בכינור ולעשות מזמורים בשביל כל העלובים והנדכאים".
דוד המלך, התינוק של סוף מגילת רות, גדל להיות המלך האהוב והנערץ. מלך אהוב, זרע לגרי צדק. עוצמתו של המלך דוד באה ללמד אותנו אודות עוצמתו של סיפור מגילת רות.
החסד, גמילות החסדים, היחס לעני, התמיכה באלמנה, החסד למתים מהווים מרכיב מהותי בסיפור מגילת רות. נעמי משבחת את כלותיה על החסד שעשו עם בניה ועמה ומצפה כי ה' יגמול להן על כך באמרה "יעש ה' עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי (רות א', 8). גם בועז זוכה ל"מי שברך" מנעמי על החסד שנהג עם משפחתה באמרה "ברוך הוא לה' אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים" (שם פרק ב', 20). בועז גם הוא נמנה על המברכים את עושי החסד באמרו לרות "ברוכה את לה' בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשון (שם פרק ג' 10).
אנשי שדות בית לחם, היא אפרת, נהגו כיאה וכיאות כאשר השאירו לקט שכחה ופאה בשדותיהם, כמו שנצטווינו בתורה - "כי תקצור קצירך בשדה...כי תחבוט זיתך...וכי תבצור כרמך...לגר, ליתום ולאלמנה יהיה" (דברים כד' יט'-כא'). אך יתרה מכך, גם העניים גילו מידה רבה של חסד כאשר אפשרו לרות ללקט עמם למרות היותה מואבייה ולמרות שהשאריות בקושי הספיקו להם. מהם למדנו את העיקרון שמפרנסים עניי עכו"ם עם עניי ישראל מפני דרכי שלום.
רות המואבייה, הבאה ללא כל אילן יוחסין מפואר, ללא קשר לעם היהודי, ללא מסורת, ללא שותפות גורל, מביאה עמה ערך העולה על כל אלה – החסד. דוד המלך שזכה להנהיג את עם ישראל בארץ ישראל בימי תהילה ופאר, איחד אוסף של שבטים לעם מאוחד כמו שנאמר "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו", מקים מערכת משפט מפוארת, מקים את הצבא העברי הראשון בארץ ישראל ומביא את המלוכה למצב היכול לתכנן ולהכין את כל הנדרש כדי שהמלך הבא יוכל לגשת לבנין המקדש.
דומה כי השיעור אותו מנסה ללמד רות אז רלוונטי מאין כמוהו לימינו אנו. עם ישראל בארץ ישראל חי בעידן שלא תמיד ניתן לראות בו ניסים גלויים. הניסים הגדולים של תקומת עם ישראל אחר השואה ובניין הארץ, נס מלחמת ששת הימים, הרווח וההצלה מהסכנה במלחמת יום כיפור הולכים ומתרחקים עם השנים ולרבים מאיתנו הינם בבחינת נס שארע לאבותינו. עתה אנו עסוקים בענייני היום יום, אינתיפאדה ראשונה, שנייה, מלחמת לבנון ראשונה ושנייה, קאסמים ועוד. קשיים מתמשכים ללא ניצחון הרואי לא מאפשרים לראות את התערבות ה' בעולם. דור המייסדים שעסק בהקמת הארץ, ראה וחש את גודל העוצמה של הקמת הבית היהודי. בפני הדור שלנו ניצב האתגר כיצד להמשיך להחזיק ולטפח את הבית היהודי בציון.
הקשיים הכלכליים הינם עוד קושי בהמשך "אחזקת המערכת" במצב תקין וטוב. קשיים אלה, גם הם דומים לימי רות, עת נאלצה לצאת לשדה ללקט השיבולים.
רות מלמדת אותנו שיעור רלוונטי מאין כמוהו לימינו. ההקבלה כמעט מלאה. הפירוד בעם ישראל, המחלוקות, הלחצים מבית ומחוץ והקשיים הכלכליים מחייבים אותנו להקשיב היטב לשיעור וללמוד שהקשר בין עם הנצח לבין הקב"ה, חייב לחזור ולהיות מבוסס על המסר הראשוני של חג השבועות - חג החסד. חג זה הינו חג חברתי השם במרכז את החובות שלנו כעם, בכל הקשור למצוות של בין אדם לחברו. על בסיס החסד וההתנהגות האנושית ניתן לבסס את האמונה מלמטה כלפי מעלה. גם אם אנו לא היינו שותפים להקמת המדינה ולא לקחנו חלק באירועים הגדולים, עלינו לדאוג להיות שותפים בבניין האומה ולראות כיצד מחברים את כל הציבור למשימה זו.
רות המואבייה והגרים האחרים לוקחים אחראיות ומתחברים לעם ישראל - הן בגלל ההיסטוריה אבל בעיקר בגלל העתיד. רות, בקובעה "עמך עמי ואלוקיך אלוקי" מניחה בצד את הבעיות, הקשיים והייאוש ובעזרת החסד, הערבות ההדדית, אהבת השונה וקבלתו מקימה את בית המלוכה של דוד בן ישי.
עו"ד עודד רביבי
ראש מועצה מקומית אפרת