מתחילת חודש אלול ועד להושענא רבה - יום החיתום, נוספת לנו תפילה יומית מתוקה עד מאוד, 'לדוד ה' אורי וישעי'. פעמיים ביום אנו מביעים את רגשותינו המיוחדים לימים של 'אני לדודי ודודי לי', באמירת פרק כ"ז בתהילים. לפנינו ביאור מדהים של הרבי מלובביץ' לפסוק הראשון בפרק:
"ה' אורי וישעי ממי אירא" - אנחנו נמצאים בעולם חשוך בו אנו זקוקים לאור ה' בדרכנו. על ידו נבחין בין טוב לרע ועל ידו נהיה מאירים - ה' אורי. אך הארת הדרך איננה מספיקה; העולם מלא בפיתויים. לכן אנו מבקשים מה': ה' ישעי! אתה ה' מושיע אותנו מהיצר הרע שקם עלינו להפילנו, עוזר לנו לנצחו, ומסייע בידינו ללכת בדרך המוארת והטובה. כשה' אורי וישעי – ממי אירא?
"ה' מעוז חיי ממי אפחד" - כאן מגיע היצר הרע וטוען: עניין זה של 'ה' אורי וישעי', יסייע לך לא ליפול מכאן ולהבא, אך אתה כבר התרסקת וחטאת, ולכן אתה אבוד. לכן אנו אומרים: "ה' מעוז חיי - ממי אפחד". שם ה' המוזכר כאן בפעם השנייה, וזאת בהתאם לדברי חז"ל על שני שמות ה' שבי"ג מידות הרחמים: "אחת קודם שיחטא, ואחת לאחר שיחטא וישוב" (רש"י, שמות ל"ד, ו').
ה' מתגלה לנו פעמיים: פעם אחת לפני החטא ופעם אחת לאחריו. גם אם נכשלנו – ה' לא נעלם. הוא מתגלה שוב, ובחוזק! 'ה' מעוז חיי' – זהו החוזק של התשובה. ה' הוא הדבר החזק מכל בחיינו, גם לאחר החטא, הוא מעוזנו האמיתי, ולכן גם לאחר הנפילה נוכל לחזור אליו, להתחזק ולהתאמץ בו. כשחוזרים לה' לאחר החטא, נמצאים שוב ללא פחד – 'ממי אפחד?'
ממי אירא – ממי אפחד - בתחילת הפסוק מופיעה הלשון 'ממי אירא', ובסופו 'ממי אפחד': ההבדל בין פחד למורא הוא, ש'פחדכם על הקרובים, ומוראכם על הרחוקים' (רש"י בסוף פרשת עקב). בתחילה, היה החטא רחוק מאיתנו – 'ממי אירא'. אבל גם כשהחטא התקרב עד שנפלנו לתוכו, הרי שעם חזרתנו בתשובה בכוח ה', שהוא מעוז חיינו – 'ממי אפחד'?
אחת שאלתי - בהמשך הפרק מופיעה קריאת-זעקת דוד המלך: 'אחת שאלתי מאת ה': שבתי בבית ה' כל ימי חיי'. אף שיהודי חש כי ה' אורו וישעו ומעוז חייו, ייתכן עדיין שהחיים בעוה"ז המלא קליפות וסיטרא אחרא, ישקיעו את האדם בתאוות וינתקו אותו מהתקשרותו לאלוקות. על כך מתחננים אנו: 'אחת שאלתי... שבתי בבית ה' כל ימי חיי', שלאורך כל החיים נצליח להיות שקועים במקום אחד ויחיד – בבית ה'. שהעוה"ז לא יסיח דעתנו מהמקום האמיתי שלנו, ונצליח לחזות בנועם ה' ולשוב בתשובה שלימה כל ימינו.
***
חודש אלול הוא חודש החשבון. בשביל שעסק יעבוד ויניב רווחים, הוא צריך מדי פעם לבדוק את עצמו, לתקן תקלות. כך גם בעבודה רוחנית. בחודש אלול "צריכים לעשות חשבון צדק בנפשם, מכל אשר עבר עליהם במשך השנה, לידע המעלות בעבודתם ולחזקם, ואת החסרונות שבהם ובעבודתם לתקנם. ועל ידי הכנה טובה זו, זוכים לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות" (מכתב הרבי הריי"ץ).
חשבון הנפש מוכרח להיות מלווה בביטחון וּודאות, שה' יסייע להתגבר על כל הקשיים, ושנצליח למלא את רצונו באהבה, בשמחה ובהתלהבות. שאם לא כן, חשבון הנפש עלול להפיל ולדכא אותנו. את הביטחון הזה אנו משננים לעצמנו בחודש זה בפסוקי 'לדוד ה' אורי וישעי'.
הרב משה שילת, מחבר הספר 'שווה לכל נפש', על המועדים בזווית חסידית