"אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה"
"לעשות את ימי הפורים האלה בכל שנה ושנה"
עם הקמת המשכן במדבר, החלה עבודת הקרבנות. בספר ויקרא אנו פוגשים סוגים רבים של קרבנות. קרבן יחיד, קרבן ציבור, קרבן אשם וקרבן שלמים. אך לפני הכל, בא קרבן הקבע של הבוקר והערב, קרבן התמיד. קרבן התמיד פותח, קרבן התמיד חותם.
עשרות שנים, מאות שנים, הקפיד עם ישראל בקנאות על קרבן התמיד. ארבעים שנה במדבר, למעלה מארבע מאות שנות בית המקדש הראשון, ולמעלה מארבע מאות שנות בית המקדש השני. יום יום. בוקר בוקר, ערב ערב.
כל כך חשוב היה קרבן התמיד, עד שאותו יום בו פסק התמיד, נקבע כיום צום לדורות, צום י"ז בתמוז, ולעומת רבי עקיבא שקבע ש'ואהבת לרעך כמוך' זה כלל גדול בתורה, קבע שמעון בן פזי כי יש פסוק כולל יותר: 'את הכבש האחד תעשה בבוקר, ואת הכבש השני תעשה בין הערביים'.
הכח של ההתמדה הוא הכח איתו צעד עם ישראל בכל הדורות. מראשית ימי העם עם קרבן התמיד ועד ימי אסתר ומרדכי, עת התמיד מרדכי היהודי: 'ובכל יום ויום מרדכי מתהלך ... לדעת את שלום אסתר'.
אל מול המן ועמלק המבקש לקבל הכל היום, כאן ועכשיו, מתאזרים אסתר ומרדכי בסבלנות והתמדה. אסתר אינה ממהרת. 'ומחר אעשה כדבר המלך'. כך גם תובעים מרדכי ואסתר מעם ישראל, להתמיד ולקיים את ימי הפורים, שנה אחר שנה. "לקיים את ימי הפורים האלה, בכל שנה ושנה".
התמדה, זה שם המשחק. בלימוד תורה, שם מוסרים נפשם הלומדים בוקר, צהריים ערב ולילה, בבניין הארץ והאומה, וגם בהנהגת הציבור. מנהיגי ציבור צריכים לדעת להכיל בקרבם חזון גדול, שאיפה גדולה והליכה לטווחים ארוכים, לצד סבלנות, השקעה ובעיקר התמדה. כל חקיקת חוק, כל תקנה, כל החלטת ממשלה משולה ללידה. יש הריון ארוך, יש כאבים, לפעמים גם הפלה, אבל כאשר מתמידים, בסוף מצליחים. משימות רבות עומדות לפנינו בכנסת הקרובה: ענייני יהדות, כלכלה, חינוך ביטחון. יש לנו משימה לטפל במערכת המשפט ולהשיב אותה לגודלה הנכון והטבעי, הורדת שכר לימוד, פיתוח תשתיות, פיתוח הצפון וההתיישבות ביו"ש. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה כי הוא מתמיד ולא מתייאש, והוא יודע שהיעד ייכבש.
ארבע שנים חלפו, ואנו ממשיכים. נמשיך לעבוד, נמשיך להתמיד. נמשיך להוביל ולהנהיג, נמשיך בעזרת ה' להשקיע, להאמין, ולהביא תוצאות.
שבת שלום.
ח"כ בצלאל סמוטריץ', יו״ר האיחוד הלאומי - איחוד מפלגות הימין.