את הרעיון המקורי הגה אב"ד אמסטרדם לשעבר הרב אריה רלבג, כיום יו"ר אגודת הרבנים של ארה"ב וקנדה, שגייס לצורך הענין את האמצעי הקרוי בהלכה 'דלת הראויה לינעל'.
כידוע, קיימים עירובי חצרות בכל ערי ישראל ובמעט מערי חו"ל, המבוססים על רעיון הקפת העיר מכל צדיה, בעמודים שבראשם כבלים, המהווים 'צורת הפתח', והופכים את העיר לרשות אחת. באמסטרדם עיר התעלות ביקשו רבני העיר במהלך השנים לקבוע עמודים ולמתוח מעליהם חוטים, על מנת שתהפוך גם היא לרשות אחת. ואכן, העיריה אישרה התקנת חוטי עירוב מעל 11 גשרים שחוצים את תעלות העיר, אך אסרה להתקין את חוטי העירוב מעל שני גשרים החוצים שתי תעלות גדולות, גשר אוטרכט במזרח העיר מעל נהר האמסטל וגשר רוזנורד של הרכבת, וזאת בנימוקים של איכות סביבה ופגיעה בנוף.
במהלך הדיונים התורניים שקיימו רבני אירופה במאמץ למציאת פתרון הלכתי שיעקוף את הבעיה באופן אחר, נפסל פתרון נוסף: הכרזת דופני תעלות הנהר כמחיצה, וזאת מחמת תנועה הומה של כלי רכב והולכי רגל עליהם. העומס הרב מבטל את מעמד הדפנות כמחיצה.
לבסוף מצא את הפתרון המקורי הרב אריה רלבג, כיום אב בית הדין המיוחד לעגונות מטעם ועידת רבני אירופה הפועל באמסטרדם. הרב רלבג הציע להקים לצד הגשרים שעליהם נאסרה מתיחת חוט העירוב, מיתקן ושמו 'דלת הראויה לינעל': משני צידי הגשרים הוצבו בשיתוף פעולה עם מהנדסי העירייה וחברת הרכבות של הולנד, תיבות מתכת ובתוכן גלגלת שעליה שזורים חוטי ניילון, העשויים להימתח לרוחב הגשרים ולהיות בכך 'דלת העשויה לבוד'.
אלא של'דלת' הזו אין כל שימוש והיא אינה מופעלת לעולם, פרט לדקות ספורות פעם אחת בשנה. פתרון זה זכה להסכמת גדולי הפוסקים, אך הרב אליעזר וולף, אב"ד אמסטרדם, אמר כי "הפתרון ההלכתי של 'דלת הראויה להינעל' הוא אכן קולא שנועדה לנסיבות של העיר אמסטרדם, אך מי שמחמיר תבוא עליו ברכה".
לפני ימים אחדים יצאו בשעת חצות הרבנים וולף, שמואל כץ ונפתלי גרונבאט, מרבנות אמסטרדם, יחד עם מהנדס העיריה, כדי לסגור את ה'דלת' לזמן קצוב. שוטרי אמסטרדם חסמו לדקות ספורות את תנועת הרכב והולכי הרגל על גשר אוטרכט ואת תנועת הרכבות על גשר 'רוזנורד', כדי לאפשר 'סגירה' סמלית לדקות אחדות של ה'דלת' העשויה חוטי ניילון אופקיים, מה שמתיר טילטול חפצים באמסטרדם בכל השבתות הבאות.