בתחילת השנה, בבוקרו איסרו חג סוכות, כשמדינת ישראל התעוררה הלומה ומזועזעת מהטבח שהתרחש ביישובי עוטף עזה יום לפני כן, כשמחבלי הנוח'בה עוד הסתובבו בחלק מיישובי העוטף ו-250 ישראלים כבר היו בשבי החמאס, נפתחו שערי הר הבית לעליית יהודים. עשרות יהודים עלו באותו בוקר להר הבית, והתפללו לפי כללי התפילה הנהוגים במקום מזה חמש שנים. לכאורה מה המיוחד בכך? זה המיוחד. בכל עשרת החודשים האחרונים, כשמדינת ישראל נמצאת במלחמת קיום שסופה עוד לא נראה באופק, לא נסגר הר הבית יום אחד ליהודים, למעט 'סגירות' שגרתיות של ימי חג מוסלמים.
זה לא קרה לפני כן מעולם. בכל פעם שהיתה מתיחות מול הפלשתינים, בכל המבצעים שצה"ל ביצע ברצועה, כמו 'שומר החומות' או 'עלות השחר' (השבוע לפני שנתיים), המהלך המיידי היה סגירת הר הבית ליהודים, עד שיחלוף זעם ותשוב השיגרה.
השנה, שנה של מלחמה מתמשכת רב זירתית, כולל מול הפלשתינים ביו"ש, יהודים המשיכו לעלות להר הבית בכל יום, כשמספר השעות גם הוא מתארך. לא מספיק, אבל היום הר הבית פתוח ליהודים בכל יום מעל 6 שעות, לעומת 3 שעות בשנים עברו.
עובדה בשטח: בידוק למוסלמים במעבר הצר
זהו אחד השינויים המשמעותיים שעברו על הר הבית בשנה האחרונה, תחת כהונתו של איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי, אחרי שמזה 5 שנים, בהנחיה של גלעד ארדן כשכיהן כשר לביטחון פנים, יהודים מתפללים באישור המשטרה על הר הבית שחרית ומנחה, גם אם עדיין ללא סממנים בולטים כמו טלית ותפילין. שותף נוסף לאותו 'מהפך' היה מפקד מחוז ירושלים דאז ניצב יורם הלוי. ארדן גם היה אחראי לכך שבתקופתו, כשתשעה באב חל במקביל לחג המוסלמי עיד אל אדחא, והנוהל היה שחגים מוסלמים גוברים על חגים יהודים, ארדן התעקש שיהודים יעלו להר הבית בתשעה באב למרות החג המוסלמי – וכך היה. הנוהל שחג מוסלמי גובר על חג יהודי (ואפילו בהיגיון, כאשר מספר המוסלמים שנהרו אז להר היה כמה מאות אלפי אנשים, מול עשרות בודדות של יהודים), התבטל באותה שנה, ונוצר תקדים לטובת היהודים.
יותר רבנים חרדים מתירים לתלמידים שלהם לעלות להר הבית. חרדים על הר הבית ביום שלג. צילום: מינהלת הר הבית
ארדן והלוי היו אחראים גם לסילוק נשות המורביטאת המוסלמיות, שדאגו ליצור מהומות מכוונות על הר הבית – כדי שהמשטרה תמהר לסגור את הר הבית ליהודים בגלל אותן מהומות, 'מנימוקים ביטחוניים'. השנה היה שינוי משמעותי יותר: לא רק שלא סוגרים את הר הבית כשיש מהומות בהר – לא סוגרים אותו גם בגלל מלחמה.
שינוי נוסף נעשה השנה בנושא בידוק המוסלמים העולים להר. בתודעה הציבורית עוד צרוב 'משבר המגנומטרים' לפני 7 שנים. ב-14 ביולי 2017 נורו למוות שני שוטרי מג"ב בשער השבטים של הר הבית. שלושת המחבלים היו ערבים ישראלים מוסלמים תושבי אום אל-פחם. לאחר הפיגוע, באופן תקדימי, המשטרה סגרה את מתחם הר הבית גם למוסלמים (בימי שישי הכניסה ליהודים אסורה ממילא) ומנעה את תפילות יום השישי בו. יומיים לאחר הפיגוע, המשטרה פתחה את המתחם למתפללים עם הצבת גלאי מתכות בכל כניסותיו. החלטה זו עוררה מחאה בציבור המוסלמי ובתגובה פלשתינים ממזרח ירושלים החלו במהומות אלימוֹת והתפרעויות במזרח ירושלים. בעקבות ההסלמה הביטחונית, ולאחר התקרית בשגרירות ישראל ברבת עמון שבמהלכה הפכה לנצורה, החליט הקבינט המדיני-ביטחוני להסיר את גלאי המתכות ומצלמות האבטחה ולהחליפם במצלמות מתקדמות. בתוך יום, הוסרו כל אמצעי האבטחה על ידי ישראל.
מי שעובר בשערים הפתוחים למוסלמים – שער השלשלת, למשל, דרכו יוצאים היהודים – יבחין שליד שוטר מג"ב בשער, המעבר נעשה צר, ושם המוסלמים העולים להר עוברים מעין שיקוף, בלי להתעכב. ברגע שהשיקוף מגלה אביזר חשוד כלשהו, החשוד המוסלמי נעצר לבדיקה בעמדת השוטר. שאר העולים ממשיכים לנוע, כך שלמעשה אין כאן בדיקה כמו במגנומטר, אבל בהחלט יש בדיקה ביטחונית. לפי מקורות במשטרה, המערכת הזו הופעלה רק בחודש הרמדאן האחרון, לפני כחצי שנה. בהתחלה המוסלמים ניסו להתנגד לבדיקה, אבל כיוון שהדבר בוצע ללא פירסום, והימים ימי מלחמה, נקבעה עובדה בשטח והיא ממשיכה להתקיים.
חוזרים לחבל עזה - בדרך עוצרים בהר הבית. צילום: מינהלת הר הבית
יש שוטרים ישראלים, ואין דגלי אש"ף או חמאס
ועוד שינוי שהציבור הישראלי לא שם לב אליו: נעלמו כרוזי ההסתה וצילומי הענק של המחבלים שפיארו את קירות מסגדי הר הבית בכל החגים המוסלמים, כשההר היה פתוח רק למוסלמים. גם דגלי אש"ף ודגלי חמאס כבר לא מונפים על ההר. בחול המועד סוכות, יומיים לפני פרוץ המלחמה, עוד היתה על ההר איזשהי כרזה: 'ברוח ובדם נשחרר את הר הבית'. הכרזה הוסרה ולא חזרה עוד, ולא עוד כרזות דומות.
יותר מכך: בעשרת החודשים האחרונים, בכל יום שישי, המשטרה מפגינה נוכחות גם ברחבה העליונה של הר הבית, סמוך לכיפת הסלע, דבר שלא היה מעולם לפני כן. רק פעם אחת במהלך הרמדאן, המוסלמים ניסו לקיים הפגנה - והמשטרה מיד פיזרה אותם. הרימה רחפן עם גז מדמיע באוויר, ובתוך דקות פיזרה את ההפגנה. אם בעבר המשטרה הפגינה היעדרות מתוך איזו תיאוריה כאילו הנוכחות של השוטרים מרגיזה את המוסלמים ומתסיסה אותם, מאז המלחמה, תחת השר בן גביר, יש שוטרים ואין דגלים. יש נוכחות של משטרה על הרחבה למעלה בזמן התפילות של יום שישי. יש שוטרים ישראלים, ואין דגלי אש"ף או חמאס.
עובדה שכל מי שעולה להר הבית לא יכול שלא לחוש בה: עשרה חודשים של מלחמה רב זירתית, כולל יו"ש - והר הבית שקט ורגוע.
הרב עמיטל על הר הבית, שנות השבעים. מימין לשמאל: הרב עודד כיטוב, בנו של הרב אליהו כיטוב זצ"ל (מחבר ספר התודעה), הרב יהודה עמיטל זצ"ל, הרב יוסי אלבוים, הרב אייזיקס שעלה ארצה מווירג'יניה. צילום: התנועה לכינון המקדש
ניסוך המים על הר הבית
הרב שמשון אלבוים, בן 50, שבחזותו החסידית לא ניתן לטעות (הוא חסיד בעלז), הוא דור שלישי לעולי הר הבית, אחרי אביו וסבו. בנו, חיים אלבוים, מפעילי הר הבית כיום, הוא דור רביעי. אביו של שמשון, הרב יוסף אלבוים, החל לפעול למען עליה להר הבית כבר בשנות השבעים, כשהוא עוד היה נער – ומאז לא חדל לרגע. חלק מפעילותו נעשתה במסגרת אגודת 'אל הר ה'', שבה תמך גם הרב יהודה עמיטל זצ"ל. את זמנו הקדיש לתעמולה למען העליה להר הבית. הוא היה ממקימי 'התנועה לכינון המקדש' שפירסמה חוברת תורנית שעיקרה ענייני המקדש. היא הופיעה בכל חודש במשך 20 שנה. המעשה הראשון שלהם היה חיוב ניסוך המים בחג הסוכות. הם עלו עם כהן שלבש בגדי כהונה. שאבו מים מהשילוח, וניסכו מים במקום המזבח. הצליחו לעשות את זה במשך כמה שנים. "היו שם כשבעים איש – כמספר כל העולים להר הבית. גם אני ואבא שלי היינו שם".
אף אחד לא שם לב?
"שמו לב כל פעם, אבל לא עשו כלום, ועד לשנה הבאה אף אחד כבר לא זכר. הזיכרון הארגוני אז לא היה כל כך חזק כמו בימינו".
מתי אתה עולה לראשונה להר הבית?
"אני לא זוכר. כנראה עליתי בתור ילד. עשיתי את זה כבר כמו שנאמר: 'אל תיטוש תורת אמך'. אבא שלי עולה להר הבית, סבא שלי – אצלנו זה כבר מסורת. אני כנראה עליתי בתור ילד. כמובן שנכנסתי חזק לעניין. בתור נער, כל אחד מנסה לתרום את חלקו. הוא בטוח שהוא יודע הרבה יותר טוב מכל אלה שהיו לפניו".
ארבעה דורות של עולים להר הבית
הרב שמשון אלבוים הוא מיוזמי 'מטה ארגוני המקדש' שקם לפני כעשור: איחוד של כל האירגונים הפעילים לעליה להר הבית. הוא עצמו לא אוהב להתראיין, אבל ניאות לתת ראיון ל'מצב הרוח': "כשראינו שהדברים לא זזים בנושא הר הבית, החלטנו להתאחד במסגרת פורום 'מטה ארגוני המקדש'. בהתחלה אני לא הייתי שם. אבא שלי היה הנציג שלי. אחרי שתי ישיבות הזמינו גם אותי, והפכתי להיות מזכיר המטה. ברגע שהקימו את הגוף המשותף הזה, הדברים התחילו לזוז, והתקשורת התחילה להתייחס בכבוד לעניין הר הבית. ככה זה כשפועלים מתוך אחדות. הפכנו להיות קבוצה מגובשת, ולמעשה הגוף הדומיננטי של העלייה להר הבית. השינוי המשמעותי היה לסכם עם המשטרה על כללי עליה להר והתנהגות. אז כמובן שהתחילו ויכוחים אם מותר לעבוד עם המשטרה. אני טענתי כל מה שיכול לתרום לתוספת יהודים בהר הבית, חשוב לעשות. אבא שלי תמיד היה אומר, בתקופה שהוא היה מגייס יהודים להר הבית, שעל כל אחד שהצליח לגייס, נפלו לו שניים. למה? בגלל הקשיים שהערימה המשטרה. זה אסור, ואל תלך מהר, ואל תלך לאט, ותחכה שעתיים בצום. היו פעמים שהגיעו 200-300 יהודים בחג לעלות להר, והמשטרה הכניסה חמישה חמישה לתוך ההר בגלל מהומות של הערבים, ועד שהקבוצה הראשונה לא יוצאת, לא מכניסים את הקבוצה הבאה. נכנסו 5-6 קבוצות בדוחק, 30-40 איש, ו-200 איש שחיכו בתור חזרו בפחי נפש חסרי אונים – ובפעם הבאה בכלל לא הגיעו.
שמשון אלבוים על הר הבית. צילום: מינהלת הר הבית
"אנחנו בדקנו עם המשטרה איך אפשר לייעל את הכניסה. המשטרה הסכימה להכניס 30 איש בקבוצה, ואנחנו קיצרנו את השהיה בהר של כל קבוצה לחצי שעה במקום 50 דקות. כך שאפשר יהיה להכניס יותר מהר את הקבוצה הבאה. אחרי תקופה ארוכה של חשדנות הדדית בינינו לבין המשטרה, התברר שהמשטרה פועלת ביעילות להקל על העליה להר. אם בעבר אנשים שהו על ההר חצי שעה, היום הם נמצאים שם שעה וחצי. ואם פעם היתה רק קבוצת יהודים אחת על ההר, היום יש שתי קבוצות ואפילו שלוש קבוצות. ובחגים כבר מעלים שמונה קבוצות בבת אחת. כשמגיעות קבוצות מאורגנות, מעלים אפילו מאה איש בקבוצה. כך היה כשעלו תלמידי ישיבת הר ברכה. במשטרה ידעו שהם יכולים לסמוך על אנשים, שלא יעשו צרות.
"ומנגד, המשטרה נותנת שירות. אנחנו מקיימים שיח רצוף עם המשטרה, במסגרת צוות היגוי משותף עם המשטרה: יושבים ביחד כל ערב חג, ומעלים את הצרכים של העולים".
והגעתם להבנות?
"כמובן. ההבנות הללו איפשרו להקים בכניסה לשער המוגרבים דגם של בית המקדש, הגשת כיבוד, שתייה, והצבת ארוניות להכניס את הנעליים למי שבא בנעלי עור.
"אני נאמן לגישתו של אבא שלי, שככל שיהיו יותר יהודים שיעלו להר הבית, הדברים ילכו ויתפתחו, והאפשרויות ילכו ויתרחבו. אמרתי שזה הדבר הכי חשוב שצריך להשקיע בו: להביא כמה שיותר יהודים להר הבית. עם ישראל רוצה לחזור להר - צריך לתת לו את התנאים. וגם אם לא כל התנאים, צריך לתת להם את התנאים הבסיסיים המינימליים".
ומה התוצאות?
"שזה מוכיח את עצמו. מאז, המספרים התחילו לזנק. אם היינו עד אז בסביבות 10,000 יהודים בשנה, שזה כבר היה מספר מכובד, היום אנחנו 50 אלף יהודים בשנה שעולים להר הבית בשנה של מלחמה. לראשונה השנה, בחודש תמוז, מספר המתפללים היהודים בהר הבית חצה את המספר 3,000 - עלייה של 21% ביחס למספר המתפללים בהר בשנה שעברה.
"אתן לך דוגמה שתמחיש את השינוי: בתקופת הקורונה, הכללים התירו רק עשרה אנשים בשטח פתוח. אם הגיעו להר שמונה גברים ושתי נשים, העלו אותם. אבל אחרי חמש דקות הגיעו עוד שני אנשים, שרצו לעלות ולא יכלו, כי כבר היו שם עשרה. מצד שני, אלה שלמעלה התלוננו שאין להם מנין, כי הם רק שמונה גברים. המשטרה הסכימה לתווך בין הקבוצה שעלתה לאלו שנשארו למטה, שאלה את הנשים אם הן מוותרות. הנשים ויתרו. המשטרה הוציאה אותן, העלתה את שני הגברים, וכך היה מנין. זה רק מראה עד כמה המשטרה היתה מוכנה לסייע לנו כדי שאפשר יהיה להתפלל על הר הבית".
הסבא יוסי אלבוים על הר הבית. צילם חגי הוברמן
המהפך החרדי
מהפך נוסף שהתרחש בהר הבית בשנים האחרונות, הוא המהפך החרדי. "יש עכשיו יותר רבנים חרדים שמתירים לתלמידים שלהם לעלות להר הבית", אומר הרב שמשון אלבוים. זה ההסבר ליותר ויותר חרדים שנראים על הר הבית. אלבוים מזכיר את הרב יצחק שלמה זילברמן זצ"ל, שנפטר לפני 23 שנים, מייסד 'שיטת זילברמן' בלימוד תורה (לפי השיטה, ילדים הנכנסים לבית הספר לומדים תחילה את כל המקרא, לאחר מכן את כל שישה סדרי משנה בשינון רב ובשאיפה כי ידעו אותם על-פה. רק לאחר מכן מתחילים בלימוד הגמרא), ומייסד קהילת אדרת אליהו ההולכת בדרך הגר"א והרמח"ל, שהתיר לתלמידיו כבר לפני שנים רבות לעלות להר הבית. כשעליתי להר הבית בשבוע שעבר, עלו כמה מתלמידי הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל שכונה הגרז"ן, שבסוף החודש ימלאו 4 שנים לפטירתו (הוא נפטר בל' באב תש"ף, 20 באוגוסט 2020), פוסק, דיין בבית הדין הרבני הגדול ובבתי דין לממונות, והעורך הראשי של האנציקלופדיה התלמודית. היה חתנו ותלמידו של הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל – שגם הוא התיר לתלמידיו לעלות להר הבית. תלמידיו הוציאו חוברת בשם 'המקום אשר בחר ה'' - קונטרס בעגה חרדית, שמדריך את החרדים לאילו מקומות ניתן לעלות בהר. "הגרז"ן כותב שם בתוך ההסכמה", אומר הרב אלבוים, "שאלו שעולים להר הבית, צריכים להיזהר, שלא יעלו בלי ללמוד את העניין, כדי שלא ייכשלו.
עובדה שכל מי שעולה להר הבית לא יכול שלא לחוש בה: עשרה חודשים של מלחמה רב זירתית, כולל יו"ש - והר הבית שקט ורגוע. חיילי גדוד אלכסנרוני שיצאו מעזה על הר הבית. צילום: מינהלת הר הבית
"גם הרבנים שאסרו על עלייה להר הבית, לא חשבו שזה איסור בפני עצמו. החשש היה שאם אתה תלך במקום שמותר, אחרים ילכו בשטח שאסור. וככל שהבורות יותר גדולה, ואנשים לא יודעים שיש הפרדה בין העזרה להר הבית, החשש הוא יותר גדול. ככל שהדברים הולכים ומתבררים, ואנשים לומדים שיש שני תחומים בתוך הר הבית, יותר מוכנים לעלות להר, גם חרדים".