חשיפה: כבר לפני למעלה ממאה שנה נסחפו ברעיון הציוני בני היישוב הישן בירושלים, שהיו סמוכים על כספי 'החלוקה', ועסקו בהקמת אגודה ראשונה מסוגה להתיישבות חקלאית, וזאת בשיתוף עם תנועת המזרחי, ובברכת גדולי הדור.
האגודה נועדה להביא עימה "תחיה המוסרית והגופנית של בני ציון להושיבם על אדמת ישראל, לעבדה ולשמרה, להנות מיגיע כפים ולקיים את המצות התלויות בארץ".
המידע על התארגנות מפתיעה זו נחשף במיסמך נדיר שהיה בידיים פרטיות והוצג עכשיו למכירה פומבית בבית המכירות Appel Auction בניו יורק.
במבוא לחוברת, שהודפסה ב-1919, ובה 16 עמודים, נכתבו מטרות האגודה: "א. להמציא רווח והצלה לצעירי בני ציון, המוכשרים לעבודת הגוף... להוציאם מחיים שאינם חיים בציפייתם תמיד לשולחן אחרים; ב. גאולה תהיה לאדמת קודשנו, ההולכת ונכבשת בידי זרים; ג. לפנות דרך לכל אחינו שבגולה, הניגשים והנענים בארצות פזוריהם, ולבם הומה לשוב אל חיק אמם [ארץ ישראל] שאחרי בלותה היתה לה עדנה, בחסד הקאנסטיטוציאן [מהפכת התורכים הצעירים], אשר לא תפלה בין עם ולאום".
תקנות המושבה, קובעות כוללים את אלה: "לא יקובלו חברים לשכלול אלא אנשים המוחזקים ליראים שלמים ההולכים בתורת ד' הכתובה והמסורה, יקבלו עליהם לקיים את המצוות התלויות בארץ, על פי הוראת גדולי ההוראה. לפנות ערב אחר העבודה והתפילה, צריכים לקבוע עיתים לתורה, איש כפי יכולתו, בכנופיא או ביחידות".
פרק ח', 'שכלול המושבה' קובע כי זו תיקרא 'קהלת יעקב': "הבניינים צריכים להבנות בסדר ישר, ובין שדרה לשדרה מסילה ישרה ברוחב 16 אמה, נטועים משני עבריהם עצי אקליפטוס. כל הבתים צריכים להבנות מאבן ולא מעץ כדי שלא תשלוט בהם אש".
בסיום החוברת נכתבו דברי סיכום: "זכרו נא כי אנחנו הננו החלוצים הראשונים, שעל ידינו תפתר שאלת ישוב ארצנו הקדושה, המנסרת בעולמנו זה קרוב לשלושים שנה: האפשר ליהודים שומרי דת לחיות על פרי אדמתם או לא אפשר?"
את הגושפנקה ההלכתית להתאגדות העניקו גדולי הדור בעת ההיא: הרבנים חיים ברלין (בנו של הנצי"ב), הרב יעקב דוד בן זאב וילובסקי (הרידב"ז), הרב יצחק ירוחם דיסקין, הראי"ה קוק רבה של יפו והמושבות, רבי נחמן בטיטו ועוד.
בסופו של דבר לא יצאה לפועל היוזמה ההיא, בשל הנסיבות ההיסטוריות דאז, ואת ואדי דילב יישב ב-1920 הקיבוץ הראשון בהר, קרית ענבים.