כל ישראלי שבילה שנים במערכת החינוך זוכר בוודאי את המדבקה הרשמית של אירועי ימי הזיכרון עם הפרח האדום והמילים "יזכור לחללי מערכות ישראל". על שום מה?
האגדה מספרת שבימי מרד החשמונאים, שהיווה סמל למאבק על דמותה של החברה היהודית בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל, בכל מקום שבו נשפך דמו של לוחם מכבי, מיד עלה וצמח פרח אדום ובוהק כדם שלימים זכה לשם 'פרח דם המכבים' והפך לפרח מוגן שפורח בכל רחבי המדינה בתקופת האביב.
שיר על פרח דם המכבים. צילום מסך מתוך מתוך עיתון "הצֹפה" - 12 בדצמבר 1947.
לימים, כפי שמשתקף באוסף העיתונות היהודית ההיסטורית של הספרייה הלאומית, אמצו ראשי הציונות את הביטוי "דם המכבים" כדי להניע צעירים יהודים לפעולה, תוך שהם מזכירים להם שדם המכבים הגיבורים עדיין זורם בעורקיהם.
עיון בבלוג 'הספרנים' מעלה שהאזכור התרבותי בין פרח אדום לבין חללי מערכות ישראל הופיע כבר בימי מלחמת העצמאות בשירו המפורסם של חיים גורי "הנה מוטלות גופותינו":
הנה מוטלות גופותינו, שורה ארוכה ואיננו נושמים.
אך הרוח עזה בהרים ונושמת.
והבקר נולד, וזריחת הטללים רוננה.
עוד נשוב, ניפגש, נחזור כפרחים אדומים.
תכירונו מיד, זו "מחלקת ההר" האילמת.
אז נפרח. עת תידום בהרים זעקת יריה אחרונה.
הרעיון לחבר בין פרח אדום לבין זכר הנופלים אינו מקרי או מקורי והוא מתוארך למלחמת העולם הראשונה, אז הפך הפרג הבריטי לסמלם של חיילי הממלכה ההרוגים בשדות פלנדריה שבבלגיה.
לאחר מלחמת השחרור היה זה בין היתר יצחק שדה - ממייסדי הפלמ"ח ולימים אלוף בצה"ל - שקיבע את השימוש בדם המכבים כסמל לזיכרון הנופלים במערכות ישראל כשכתב:
"כך טחן ושטף הזמן את דמויות המכבים, הסיר מהם את הבלתי־חשוב, את הקל, והניח רק את ההכרחי לנו… את דם המכבים. ואותו דם, נגיד את הדבר בכל הפשטות והביטחון – נוזל גם בעורקינו. לעניין זה, כמוהו כמוהם. וטיפה מדמנו כי תיפול על אדמת המולדת, יצמח שם פרח נמוך קומה, פרח קטן אדום, שייקרא בשמם".
בשנים האחרונות פועלת בישראל 'עמותת דם המכבים' ששמה לה למטרה להחליף את המדבקות בענידת סיכה של הפרח, כפי שנהוג בימי זיכרון בבריטניה, ולאפשר גידול מסחרי של הפרח כך שיוכלו לקטפו ללא חשש.
באתר העמותה נכתב: "רויקט דם המכבים שואף להחיות את הפרח והסמל. אנו רואים בפרח סמליות אדירה. סמליות שאיתה אנו יכולים לעבור את יום הזיכרון בזכירה, העצמה והתאחדות. הרגשנו כי סמליות זו של הפרח, והמסרים הטמונים בחובו, הלכו ודהו עם המעבר למדבקה. מה שהתחיל כרעיון בשיחת חולין ביום הזיכרון של 2017 הלך וקרם עור וגידים. עשינו מאמצים רבים כדי להחיות את הפרח ולאפשר את המציאות של ענידת הפרח החי ברחבי העולם. לא ידענו שיהיה כל כך קשה. אבל גם לא ידענו שיהיה כל כך מתגמל. אחרי שנתיים של ניסויים ומחקר הצלחנו להקים את חלקת דם המכבים הראשון בהיסטוריה בעזרת "זרעים מציון" בהר הכרמל".
בתוך כך, בשנת 2019 ערכה העמותה פיילוט ראשון והפיצה 30,000 סיכות; בשנת 2020 הפיצה 50,000 סיכות והשנה נערכת העמותה להפצת 120,000 סיכות.
יהי זכר הנופלים כולם ברוך!