אחרי המסורת של חידון התנ"ך העולמי שהפך לסמל לאומי, כעת תורו של התלמוד הבבלי, הנחשב כסוד הלמדנות היהודית. היכונו לקבלת חתן התלמוד העולמי לנוער.
בעוד כעשרה חודשים יתקיים בתיאטרון ירושלים, חידון התלמוד העולמי לילדים ונוער, בו יתחרו ילדים שיצליחו לעלות מהשלבים המוקדמים לאחר שיבחנו על קובץ נבחר של סוגיות מכל מסכתות התלמוד.
את החידון יזמו אנשי התלמוד הישראלי, המפעילים את פרוייקט הדף היומי לילדים: המייסד מאיר יעקבסון, המנהל החינוכי אבי רט, ויו"ר חבר הנאמנים חיים פרייליכמן. כיום לומדים במסגרת המפעל מאות אלפי ילדים מידי יום, קטע מונגש מהתלמוד, עם הוריהם.
באמצעות נציגים ממשרד החינוך ומתנדבים מהקהילות היהודיות בחו"ל הם פנו לתלמידים יהודיים בגילאי בית הספר היסודי, והציעו שיירשמו לחידון האינטרנטי. נקבע כי הזוכים בו יעלו לשלבי הביניים ולאחר מכן יבחרו 12 העולים לגמר החידון.
"פעם בשבע וחצי שנים העולם היהודי מסיים את הש"ס, והשנה אנחנו עושים פעם ראשונה סיום ש"ס לילדים, מאחר והמיזם שלנו קיים כבר 8 שנים", מספר אבי רט, עורך ומנהל חינוכי של התלמוד הישראלי. "לכבוד שנת סיום הש"ס, אנחנו מקיימים את 'חידון התלמוד העולמי הראשון'. המיוחד בחידון התלמוד הוא, שלצד הילדים ישב גם אחד מההורים וישתתף גם הוא בחידון. החידון יערך בתום שבע שנות מחזור הלימוד של הדף היומי. בחודש כסלו בשנה הבאה. אז יסיימו כל לומדי הדף היומי את 2,711 הדפים שיש בכל התלמוד הבבלי".
"הזמנו את נשיא המדינה ואנו מקווים כי יסכים להעניק את הפרס לזוכי החידון", אומר מאיר יעקבסון, מייסד מפעל התלמוד הישראלי. "אחוז היהודים בקרב זוכי פרס נובל גבוה במיוחד, בעיקר בשל ההעמקה בלימודי התלמוד וההבנה שהדבר החשוב ביותר בלימוד, בכל לימוד, הוא היכולת לשאול ולהקשות. את המסר הזה אנחנו מבקשים להעביר לדור הבא".
על כך מוסיף יעקובסון כי היה חשש גדול שבעקבות הדרישה להשקעה גם מצד ההורים, לא יושג שיתוף פעולה. "חששנו מאוד שהורים לא ירצו להתפנות ללימוד עם הילד, אבל עד כה נרשמו כבר מעל 500 ילדים לחידון".
"כשהורים אומרים לי שהילדים משגעים אותם ללמוד יחד לחידון, אני שמח!", מוסיף אבי. "הילדים מוציאים את ההורים מהטלפונים והטלוויזיה, וגורמים להם ללמוד יחד. אז אני לוקח על עצמי את הכעסים של ההורים, כי ברבות הימים הם יודו לי שכפיתי עליהם זמן איכות עם הילדים. בדמיוני אני רואה במעמד החידון על הבמה ארבעה דורות שמסיימים את הש"ס: סבא רבא, סבא, אבא ונכד".
איך אתם מצליחים להגיע לילדים כיום בדור המסכים, כשהעולם שקוע בסמארטפון?
"בדור שלנו הרבה אנשים מתבלבלים בין האמצעי למטרה", עונה אבי. "אנשים חיים במרחבים של לייקים ורייטינג, וחושבים שזה העולם האמיתי, ולא מבינים שזה העולם החיצוני. זה עולם של פוזה. מתחת לפני השטח מתרחשים תהליכים אמיתיים של חסד, של תורה, של אנשי אמת, שחיים ופועלים ועושים ובעצם אנחנו יחד עם הרבה אנשים אחרים, עובדים בדרך השקטה להכשיר את הדורות הבאים ואת המשפחות והקהילות הבאות לדרך ישראל סבא. ככה בונים את העולם. דף אחרי דף. מייצרים את הדור הבא, שהוא דור בריא, כשהאתגר שלנו הוא לחבר בין עבר לעתיד, בין חדש וישן, עם כלים של אפליקציות ומחשבים, אבל תוכן של מסורת.
"אנחנו מוצאים שדווקא ילד שבא כל הזמן במגע עם טכנולוגיות, מחפש את החום האנושי ואת זה אנחנו נותנים לו ביציקת תוכן לקיום שלו וזו זכות גדולה מאוד. ילד שיושב עם אבא או סבא ומקשה עליו שאלה והאבא עונה לו, זה העברת האישיות של האבא ועולם הערכים של האבא והסבא מדורי דורות".
לחבר את הגמרא לנוער
במשרדי חברת 'מדיסון' בפתח תקווה, לצד פעילות עניפה של הנגשת תרופות למחלות קשות לחולים, עמלים גם על מיזם 'התלמוד הישראלי', הדף היומי לילדים, המנגיש את התלמוד לילדים. השילוב הזה בין העולם העיסקי והרפואי, לבין מיזם חינוכי ויהודי, אינו שיגרתי. מי שעומד מאחוריו הוא כאמור מאיר יעקבסון, מנכ"ל חברת התרופות 'מדיסון', מייסד ועורך המיזם החינוכי 'התלמוד הישראלי'. אל יעקובסון הצטרפו אבי רט, סופר, איש חינוך ותקשורת, המשמש כיום עורך ומנהל החינוכי, וחיים פרייליכמן מנכ"ל בנק איגוד לשעבר, המשמש יו"ר חבר הנאמנים של המיזם.
איך מנהל חברת תרופות מחליט פתאום להקים מפעל לייצור דפי תלמוד?
"על התלמוד הישראלי חשבתי לפני למעלה מעשור כשילדיי החלו ללמוד גמרא. זה החזיר אותי אחורה לתהליך שאני עברתי, כשבישיבה התיכונית למדנו רוב היום גמרא, ולרובנו היה לא קל להתחבר. יש פה אבסורד. מחד, הגמרא אמורה להיות התחום הלימודי המרכזי בעולם היהודי, עם יכולת חידוד החשיבה, ומנגד, לאור הקושי בהנגשה, זהו אחד המקצועות שהילדים הכי פחות אוהבים. לכן רציתי לקחת את הדף היומי ולבנות ממנו משהו מעניין שיתאים לילדים. לא חשבתי שנסיים את כל הש"ס, אבל הצלחנו! וההמשך רצוף בדברים טובים ומיוחדים, כמו החידון העולמי הראשון לתלמוד לילדים שאנו עורכים בשנה הבאה בירושלים".
אבי רט מוסיף כי "עד כה יצאו לאור במסגרת התלמוד הישראלי שבעה כרכים המקיפים את כל חלקי התלמוד. מדובר ביצירה מושקעת, הכוללת איורים, סיפורים, הרחבה על הדמויות וסרגל היסטורי. בנוסף לזה יש סרטונים מתוקים של אסי וטוביה, חגיגות שלמות של סיומי מסכתות, טיולים, פרסים, והרבה דברים נוספים שנותנים לילדים דחיפות ללימוד נעים.
"יש הקשר אקטואלי בכל דף גמרא, כך שהילד רואה שהגמרא אקטואלית גם בימינו ולא מבוססת רק על מה שקרה לפני אלף שנה. יש חיבור לישראליות ולמציאות של ימינו".
אז מנהל חברת תרופות יש, איש חינוך יש, וגם מנכ"ל בנק?
"אבי התאים כמו כפפה ליד. אחרי 30 שנה במכון ש"י בהן עסק בתכניות לימודים, ועבודה בהנגשת החומר היהודי לכלל הציבור, לא ראיתי מישהו מתאים ממנו", מספר יעקובסון, ורט מוסיף: "מאיר ואני חברים כבר הרבה שנים, וכשהוא פנה אליי אחרי שעלה הרעיון של התלמוד הישראלי, וסיפר לי על הרעיון, התרגשתי שיש אדם עם כזה חזון. אני מאמין בחלום ובאנשים שעושים את המעשה הנכון בעיתוי הנכון. הבאתי איתי את הניסיון והידע וחיברנו את הכל יחד".
"בתחילת הדרך היה מעורב צוותו של הרב קובלסקי בכתיבת התכנים, אחר כך הוספתי חומרים. איתי עובדים הרב ד"ר משה רט, הבן שלי, שהוא חלק מצוות הכתיבה, ואנשי מקצוע מצוות הגרפיקה והעריכה, וכמובן מאיר שמעורב לגמרי בתוכן".
"אגב, סודו של מאיר זה חזון גדול וענווה גדולה. אף אחד לא האמין שתוך שמונה שנים נגיע לאן שהגענו. לחיים פרייליכמן, שהיה מנכ"ל בנק איגוד, הגעתי לאחר שפרש לגימלאות מהמערכת הבנקאית, וחי מאז בנתינה מוחלטת ובלימוד תורה. כשפניתי אליו בעקבות היכרות רבת שנים. הרעיון קסם גם לו והוא החליט לחבור אלינו ולהקים את חבר המנהלים של התלמוד. ב"ה זכינו לצוות מנצח".
היום בעידן ה'הדתה', אתם נתקלים בהורים שמתנגדים ללימוד המוגבר של התלמוד בבתי הספר?
"להיפך", אומר רט. "קודם כל, אנחנו נכנסים לבתי הספר שרוצים שניכנס. כל שבוע אנחנו מסיירים בבתי ספר בכל הארץ, ומתרגשים לראות ילדים מבתים שונים ורקעים שונים שמגיבים ומתעניינים.
"בתי הספר שפועלים יחד איתנו, אינם בהכרח בעפרה או בהושעיה, אלא גם במקומות שבשולחן השבת לא בהכרח יודעים את פרשת השבוע, ופתאום אנחנו מקבלים מההורים משוב שהתלמוד נתן להם אפשרות לשיח שונה בבית, עמוק יותר. הילדים מביאים ידע נוסף ומעשירים את כל המשפחה.
"אם אני מגיע לביקור באשדוד ושואל ילד מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול, והוא אומר לי שהוא רוצה לסיים את הש"ס עד בר המצווה, או פוגש באבא שאומר לי שכל שולחן השבת שלהם השתנה, זה מרגש אותי, ואין נחת ומשמעות גדולה מזו. אנחנו יודעים שאנחנו יוצקים משמעות ותוכן לדורות הבאים.
"אנחנו מבקרים בחצור הגלילית, דימונה, באר שבע, אשדוד, ומתרגשים כשאנחנו רואים את השליטה בחומר ואהבת התורה של ילדים בכיתות ד', וה'.
"חלק מהאסטרטגיה שלנו היא להיות הגוף שמחבר בין דורות, הורים וילדים, ומעבר לכך, אפילו גילינו שהסיכוי לאחר מכן של הילדים הללו להתקבל לישיבות תיכוניות טובות, גדל. הגיע אליי ראש ישיבה תיכונית ואמר לי שהוא לא מאמין כמה רחב הידע של הילדים בתלמוד בזכות התלמוד הישראלי – הם שורקים את התלמוד אחרת לגמרי".
התלמוד בעולם
התלמוד הישראלי, מתברר פועל לא רק בישראל. בכל רחבי העולם היהודי. הילדים וההורים בארצות ניכר לומדים ופעילים במיזם. הספרים המתורגמים לאנגלית, משמשים כיום אלפי לומדים במאות מוקדי לימוד בבתי ספר וקהילות ברחבי צפון אמריקה, ומהווים גשר בין הילדים לעולם התלמוד, וחיבור משמעותי בין בתי ספר וקהילות. מי שעומד מאחורי הפעילות בארה"ב, הוא יו"ר התלמוד הישראלי בצפון אמריקה, גל נאור, שבמקביל לניהול הסטרט אפ המצליח STORONE, פועל כל העת להנגשת התלמוד לציבור דוברי האנגלית.
פעילות מעניינת נערכת בגרמניה, ביוזמת סמנכ"ל רגולציה של מדיסון, עו"ד יואל ליפשיץ, שם הוא נלמד בבתי ספר יהודיים ברחבי המדינה ביוזמת הנהגת הקהילות היהודיות בפרנקפורט, שטוטגארט, דיסלדורף ובאד-זובנהיים. התלמוד הישראלי תורגם לגרמנית באופן נוח וידידותי לילדים ולמורים, והוא מהווה הזדמנות להעצמת וחיזוק הזהות היהודית, הקשר למקורות היהדות והציונות, ולארץ ישראל.
"אפילו באי ג'רבה שבטוניס לומדים בבית הספר היהודי באופן קבוע תלמוד ישראלי", מספר רט. "התלמוד גם תורגם לטורקית לבקשת פעילים בקהילה היהודית באיסטנבול שפנו אלינו בבקשה לתרגם את חומרי הלימוד של התלמוד הישראלי לטורקית, כדי שאלו ישמשו את תלמידי בתי הספר היהודים באיסטנבול, בלימודי היהדות לצורך חיזוק זהותם היהודית והעשרת עולמם הרוחני. בחמישה מוסדות חינוך יהודיים באיסטנבול לומדים כ-350 תלמידים תלמוד ישראלי".